תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ב סימן ה׳

גם כיון דס"ל לס"ד דתליא בפלוגתא דשיירו משוייר א"כ למאי הלכתא איצטריך לדרשא דקרא אליבא דריה"ג ולזה נראה דודאי הוצרכו לקרא דריה"ג, דאלו מטעמא שיירו אינו משוייר. יקשה ממנ"פ אי ס"ל כר' דמשחרר חצי עבדו דקנה יהא הדין שהיא בת חורין וולדה עבד. דמה בכך דעובר ירך אמו. מ"מ להוי כמשחרר חצי עבדו. ואי ס"ל כרבנן דמשחרר חצי עבדו לא קנה. יהא הדין דהשחרור בטל לגמרי. והיא ג"כ לא תהי' ב"ח. ומה"ת לומר בהיפוך דהיא וולדה ב"ח, לזה מוכרחים לדרשא דקרא דהאשה וילדיה. אלא דלס"ד ל"ש למדרשא דקרא זו אא"כ דעובר ירך אמו, בזה שייך לומר דהתורה אמרה דעובר יהי' נגרר בתרה וכיון דהיא בת חורין. גם ולדה יהי' ב"ח. אבל אם עובר לאו ירך אמו והוי כב' עבדים בעלמא. ל"ש כלל דיהי' נגרר בתרה. וע"כ דקרא לדרשא אחרינא אתי. ולזה ס"ל לס"ד דבזה פליגי. דריה"ג ס"ל עובר ירך אמו. מש"ה דריש לקרא בהכי. ורבנן ג"כ הו"ל למדרשי לקרא בהכי. אלא משום דס"ל עובר לאו ירך אמו. ל"ש למדרשי בהכי, ע"ז משני דכ"ע לאו ירך אמו. אלא דריה"ג סבירא ליה דאפ"ה דרשינן קרא בהכי. ורבנן ס"ל כיון דלאו ירך אמו ל"ש למדרשי לקרא בזה א"כ כל זה שייך אלולי הברייתא דהאומר לשפחתו הרי את שפחה וכו'. דהי' באפשרי לומר דכ"ע הי' ס"ל לדרוש הקרא בהכי אי לאו דטעמייהו דרבנן דס"ל עובר לאו ירך אמו. אבל מהך ברייתא דהרי את שפחה וכו' כיון דהך ברייתא ע"כ ס"ל עובר ירך אמו, ואעפ"כ ס"ל דהיא שפחה וולדה ב"ח. ולא אמרינן דמכח הקרא האשה וילדיה העובר נגרר בתרה. דהיכא דהיא לאדניה גם וולדה לאדניה. הרי דלא ס"ל כלל להך דרשא, ומכ"ש דלא דרשינן לקרא לדיוקא דבזמן שאין השפחה לאדניה אין ולדה לאדניה. א"כ שפיר אמרינן תיובתא דליכא תנא דמסייע מחכמים דריה"ג. דיש לומר דגם רבנן ס"ל דעובר ירך אמו. ומ"מ לא דרשי להך קרא כדס"ל להך ברייתא ומה דאמרינן עלה לימא כתנאי וכו' אי דכ"ע ס"ל עובר לאו ירך אמו, היינו לס"ד, אבל מ"מ כיון דאשכחן מהך ברייתא דס"ל עובר ירך אמו. ואף על פי כן לא דרשינן לקרא בהכי, ממילא ליכא סייעתא כלל מרבנן דריה"ג גם בהא דאמרינן עוד שם לימא כתנאי השוחט את החטאת וכו' דזהו פשוט דלק"מ. דכי היכי דאמרינן דכ"ע שיירו משוייר והני תנאי בהא קמיפלגי וכו' ממילא י"ל דכ"ע ס"ל ג"כ שיירו אינו משוייר. ופליגי בין בקדשה מעוברת בין בקדשה ואח"כ נתעברה, ופליגי אם בהווייתן קדושין וכו' וכיון דבעלמא מצינו דפליגי תנאי בזה אם בהווייתן קדושים או במעי אמן. א"כ ליכא סייעתא מהך ברייתא דסבירא ליה דאינה נאכלת אלא לזכרי כהונה. דסבירא ליה עובר ירך אמו. דשפיר יש לומר דסבירא ליה עובר לאו ירך אמו אלא דקדיש אגב אמו. ובמעי אמן הן קדושים. ופשוט. ומיושב קושיית תוס':