תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ב סימן ד׳

אמנם לי תמוה בדברי הר"ן פ"ג דחולין (דף רע"ו) דכתב שם ואע"ג דמסקינן התם תיובתא, אלמא דלית הלכתא הכי, כבר כתב ר"ת דאין לחוש משום דאמרינן בתר הכי שיירו משוייר תנאי היא ואע"ג דדחיא ליה, מ"מ ר"י מצי אמר אנא דאמרי כי הני תנאי ולא ידעתי מה שייך ואע"ג דדחי, הא אדרבא למה דדחי, כולא עלמא אית להו כדר"י דשיירו משוייר גם תמוה לי במ"ש עוד הר"ן שם דפסק הלכה עובר לאו ירך אמו, והא דגיטין דאם היתה עוברה זכתה לו. אע"ג דעובר לאו ירך אמו. נהי דאין מקבלת גט לחברתה, מ"מ מקבלת לעוברה. עכ"ל, ותמיהני, כיון דאמרי' תיובתא דר"י תיובתא. הרי דלא ניחא להש"ס לחלק ולומר דאע"ג דלאו ירך אמו יכולה לקבל גט לעוברה, וגם בסוגיא דגיטין אמרינן שני גדולי הדור פרשהו וכו' ח"א רבי היא וכו' קסבר עובר ירך אמו הוא וכו' ואיך ניקום אנן מסברא לחלק מה דמבואר ההיפוך בב' סוגיות וצ"ע והנה ביסוד קושיית מעכ"ת אף דנדחקו רבותינו בזה. מ"מ נ"ל דלא קשה מידי, ותחילה צריכים לבאר סוגיא דתמורה לימא כתנאי, האומר לשפחתו וכו'. מאי לאו בהא קמיפלגי וכו' הא כיון דהמקשן הביא מימרא דרבא דטעמא מקרא דהאשה וילדיה הרי דמסברא לא היה הדין כן. אף דס"ל לריה"ג שיירו אינו משוייר, א"כ מהיכא נלמוד דרבנן ס"ל שיירו משוייר הא בלא"ה יש לומר דרבנן לא ס"ל להך דרשא: