ובעיקר קושיית המהרש"א בבכורות נ"ל כיון דסמוך מיעוט לחזקה הוי רק דרבנן. מש"ה במקום דלא אפשר שאני, דלא החמירו במקום דאי אפשר ולא הוי מצי למיפרך ממה דאנן אכלינן בשרא, דדלמא בדרבנן שייך לחלק בין אפשר ללא אפשר, אבל בדאורייתא לא שייך לחלק, לזה פרכינן מן ר"מ, והיינו אף לפי הצד דר"מ ס"ל דחיישינן למיעוטא הוא רק דרבנן, מ"מ סמוך מיעוטא לחזקה דהוי דאורייתא. דהא מזה גבי תינוק בצד עיסה וכמ"ש תוס' חולין (דף פ"ו ע"ב) [וביבמות (דף קי"ט ד"ה מחוורתא) ומיהו אי ר"מ לא חייש למיעוטא מה"ת אפילו היכא דאיכא חזקה בהדי', וקשה לי היאך אפשר לומר כן הא זה נסתר מההיא דתינוק בצד עיסה], וא"כ היכי אכל בשרא דלמא במקום נקב קשחיט וסמוך מיעוטא לחזקה, מזה מוכח שפיר דגם בדאורייתא יש לחלק דבמקום דלא אפשר שאני, אכן מדברי תוס' שם בבכורות (ד"ה אב"א) דכתבו דמבשר תאוה לא פריך דר"מ חייש למיעוטא רק מדרבנן, וכ"כ תוס' בחולין ובזה יקשה הא מ"מ אמאי לא מטע' דסמוך מיעוטא לחזקת אינו זבוח, ויהיה הכרח דתוס' ס"ל דנקובת הוושט הוי רק טריפה כמ"ש המהרש"א:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.