תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ח סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובמהרש"א בכורות (דף כ' ע"ב תוס' ד"ה חלב פוטר) כתב דהך במקום נקב קשחיט לאו בחזקת שלא נשחט' עומדת. דלא הוי אלא טריפה ושחיטתה מטהרתה מידי נבילה עיי"ש. אבל באמת להדיא פסקינן בש"ע (סי' ל"ג) דנקובת הושט היא נבילה [ובגליון הש"ע הנ"ל כתבתי וקשה לי מתוספתא פ"ק דחולין שחט מיעוטו של ושט ושהה וגמר להשחיטה או שניקב הושט ואח"כ שחט שניהם טריפה ושחיטתה מטהרתה. הרי להדיא דנקובת הושט לא הוי נבילה, ובסוגיין לא מצינו בהיפוך רק דפסוקת הגרגרת הוי נבלה דפסקא חיותא מהך סימן והכי משמע ג"כ מדברי הרא"ש פ"ב דחולין (סי' ו') וכן שהה במיעוט סימנים. מפרש ר"ת במעוט קמא דושט ומבעי לן אע"ג דמטרפה נקובת הושט. דלמא לא פסלה שהייה אלא במידי דמנבלה בי' כגון אחר רוב הסי' עיי"ש. והיינו דדלמא שהייה גמרינן רק היכא דאם תצרפם להדדי יהיה נבילה כגון בין סי' לסי', אבל במיעוט קמא דושט אף אם תצרפם. מ"מ יהיה רק טריפה דבגמרו הוי שחיטה דהוי כחצי ושט פגום וגמרו, דמהני לטהר מידי נבילה. וכיון דעכ"פ מקרי שחיטה לענין דלא מנבלה, בזה אפשר שלא גמיר שהייה ומצרפים יחד ולא הוי אפילו טריפה, הרי משמע להדיא דנקובת הוושט הוי רק טריפה וצ"ע]:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.