אולם נ"ל די"ל דנקובת הוושט הוי רק מיעוטא דמיעוטא [ובמהרש"א חולין (דף י"א בד"ה מנא הא מלתא) כתב, ועוד י"ל דלמיעוטא דל"ש לא נימא סמוך מיעוטא לחזקה, וזהו תמוה דאם מיעוט טריפות הוי מיעוטא דמיעוטא היכי ילפינן דאזלינן בתר רוב מדאורייתא במיעוטא דשכיח, גם מה פרכינן לר"מ היכי אכל בשרא, הא רבי מאיר מודה במיעוטא דמיעוטא כדאמרינן בע"ז ודוחק לומר דלר"מ היכא דיש חזקה דמסייע למיעוט דמיעוט הוי כמו מיעוט דשכיח וחיישינן, ופרכת הש"ס דבמקום נקב הוי חזקת איסור, בפרט דהמהרש"א בעצמו סבירא ליה בבכורות דנקובת הושט הוי רק טריפה, אבל לענין דברינו שפיר יש לומר דנקובת הוושט הוי מיעוטא דמיעוטא] אלא דכללות טריפה הוי מיעוט דשכיח פעם באבר זה ופעם באבר זה, וכיון דכללות הטריפות הוי מיעוטא דשכיח מש"ה אמרינן יליף משחיטה עצמה דדלמא במקום נקב שחיט, היינו אף דבדקנו בכל אברים, מ"מ ניחוש דבהמה זו טריפה מה לי באבר זה או באבר אחר, מ"מ ניחוש דבהמה זו ממיעוט בהמות טריפות, אבל לענין דנידון דסמוך מיעוט לחזקה דזהו רק מכח אינו זבוח, וזהו רק מכח נקובת הוושט בזה אמרינן דנבילה הוי מיעוט דלא שכיחא, כן נראה לעניית דעתי, זקנך אוהבך שמח ומתענג בדבריך:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.