תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ג סימן ז׳

אמנם אחר העיון אינו מספיק דהא מה דנטל"פ אסור לכתחילה הוא רק משום דגזרינן אינו ב"י אטו ב"י, וזהו שייך למ"ד נטל"פ מותר ובת יומא לא הוי פגם גזרינן אטו בת יומא אבל למ"ד נטל"פ אסור דגם אינו ב"י אסור מדאורייתא אין מציאות לגזירה זו, דהא בכל איסורים גם אינו ב"י אסור מדאורייתא ובהיתירא בלע לדונו כסרוח מעיקרא. הא גם בב"י מותר. דלהך מ"ד גם ב"י הוי נטל"פ [ובזה תקנתי דברי מק"ח הנ"ל דנקט קושייתו בהקדמתו דמוכח בע"ז דלמ"ד נטל"פ אסור גם ב"י הוי פגם, וגם ס' דנבילה בסרוח מעיקרא, אם כן בהנך קדרות דמיד שנבלע בהם קודם פסח הני פגם בהיתר והוי סרוח מעיקרא והוכיח מזה דטעם האסור דטעם פגום הוי משהו. למאי צורך להקדמה זו דב"י גם כן פוגם, בלא"ה יקשה אמאי ישברו הקדירות, האיש תקנ' להשהותו בלי תבשיל חמץ מעל"ע קודם פסח ויהיה הפגם קודם האיסור ולפי הנ"ל ניחא. דבא לשלול דלא נימא כאידך תירוצו דטעמא דרב דנטל"פ לכתחילה אסור. לזה צריך להקדים היסוד דלמ"ד נטל"פ אסור גם ב"י הוי פגום ול"ש בזה גזירה. וא"כ לפי הצד דרב סבר נטל"פ אסור. אמאי קדירות אסורות הא גם בבני יומן הוי פגום. ואף דהמק"ח לא כיון לכך דכל כי האי הו"ל לפרושי מ"מ הדברים בעצמותן נכונים] ואם כן ישאר קושיית אחי על מקומו: