תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ג סימן ה׳

והנה לכאורה יש ליישב קושיית אחי נ"י, דהא באמת מה שטרחו ליתן טעם בהא דאסר רב קדירות ולא משתרי מטעם נטל"פ אי דסבר רב דנטל"פ ע"י בליעת הכלי אסור כמ"ש תוס' בתירוצם השניה. אי דמשהו מיהא הוי כמ"ש הר"ן בשם יש מי שתירץ דאיסורים האוסרים במשהו אף נטל"פ אסור. וכ"כ הרשב"א בתשובה. ונ"ל להמתיק הדבר. דהרשב"א לשיטתיה אזיל דכל נטל"פ דמותר מ"מ צריך שיהי' ההיתר רוב דבטל האיסור ברוב. דבטעם פגום לא אמרינן טעם כעיקר וכן פסקינן בש"ע יו"ד (סי' ק"ג) וא"כ ממילא בדברים דאין להם ביטול ברוב נטל"פ אסור. [וזה מקרוב בא לידי ספר מחצית השקל, וראיתי שבסימן תמ"ז ס"ק ה' נדחק בההיא דתשובת הרשב"א דמה דמיון יש נטל"פ לאיסור משהו. ובמחכ"ת להרשב"א לשיטתיה ניחא וכנ"ל ומה דקשה לפ"ז בפסקי הש"ע דסתרי אהדדי. דהמחבר פסק ביו"ד כהרשב"א דבנטל"פ בעי ג"כ ביטול ברוב. ובא"ח (סי' תמ"ז) פסק המחבר דנטל"פ בפסח מותר. והא בחמץ ליכא ביטול ברוב כתבתי במק"א בעזה"י]. ואמאי לא ניחא להו בפשוטו דהא אע"ג דנטל"פ מותר מ"מ לכתחילה אסור. וכמ"ש תוס' בתירוצם קמא. ומאי בקשו בתירוצם האחרון לחלק בין פגם בעין לפגם שע"י הכלי. וכ"כ הר"ן דהטעם דנטל"פ לכתחילה אסור. צ"ל דס"ל דקדירות דאין להם תקנה הוי כדיעבד: