תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

באמת אמרתי דקושיית מקו"ח הנ"ל על רש"י לק"מ דהא אי אמרינן דטעמא דרב בקדירות דנטל"פ אסור. הא דלא נפשט מזה דרב סבר נטל"פ אסור ע"כ כמ"ש תוס' שם לחלק בין פגם שבעינו פוגם בין פגם מחמת בליעת קדירה. והאריכו בזה בתוס' בע"ז דרבנן דרע"ק בפסחים ס"ל כן, א"כ ממילא ל"צ לומר דנבילה בסרוחה מעיקרא. דהא בנביל' דבעינן פוגם מותר ולא תליא כלל בדין סרוחה מעיקרא לסרוח אח"כ. ותליא רק בין פגם בעין לפגם ע"י הכלי. וא"כ ניחא ההיא דקדירות בפסח, אך מ"מ יקשה דלפי הצד בעכברא בשכרא דסבר רב דנטל"פ אסור. דאפילו בפגם בעין אסור. ממילא ס"ל דבת יומא הוי ג"כ נטל"פ. ונבילה בסרוחה מעיקרא אמאי הקדירות אסורות, ומוכרחים לתירוץ המק"ח דמשהו מיהא הוי, ויקשה קושיית אחי. דלפי צד זה אמאי אוסר רב בדגים שעלו בקערה הא הוי סרוחה מעיקרא:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.