תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״ע סימן ט׳

וסבור הייתי ליישב מה שהקשיתי על התוס' דפרק ד"א. די"ל דמש"ה לא כתבו דנבילה חמורה מחלב משום דאסור לגבוה, דסוברים דליכא למחשיב לקולא מה דחלב שרי לגבוה כיון דמצותו בכך. אבל זה א"א לאמרו, דא"כ גם הקולא שבנבילה דהותר מכללו אצל מליקה ראוי שלא לחשבו לקולא. דהא זהו נמי מצותו בכך ואם כן על קושייתם דנבילה מקרי קל משום דהותר מכללו אצל מליקה עולה נכון התירוץ, דלעומת זה יש קולא בחלב דשרי לגבוה עוד נ"ל ליישב תמיהת אבא מארי ני' באופן יותר קרוב קצת. דיהיה קושייתם רק ממאן דא"ל מוסיף לחוד. משום דסוברים דגם בבע"מ מקרי נבילה מוסיף, והוא דמדברי תוס' אלה למדנו דגם אם האיסור השני בהויתו, וכמו שהוא עכשיו לפנינו אין בו תוספת איסור אלא דע"י שינוי שאפשר שיפול בו בזמן העתיד יהיה אז מוסיף איסור, כבר נותנים לו מעתה דין מוסיף לחול על איסור שקדם לו, דמכדי קרא בבהמת חולין מיירי, ומה מוסיף לגבוה שייך בו עכשיו. אע"כ כיון דאפשר שיקדישנה ויהיה בה תוספת איסור על ידי נבליתה מקרי נבילה מעכשיו איסור מוסיף, ויותר מזה נשמע. דאף דגם עתה אסורה לאותו גוף מצד איסור אחר, מכל מקום כיון דאפשר על ידי מקרה שיקרה יהיה איסור של עכשיו הולך ממנה ותהיה אז אסורה לגוף זה מחמת איסור זה השני שבא עליה, מקרי ג"כ מוסיף, דאטו חלב זה עכשיו מותר לגבוה, והא אסור וקאי משום חולין בעזרה, אלא כיון דאם יקדישנה להבהמה ילך ממנה איסור של חולין, ויהיה אז החלב מותר לגבוה. לולי איסור נבילה. מקרי נבילה מוסיף משום זה, ואומר דלפ"ז גם בבהמה בע"מ הוי נבילה איסור מוסיף, דגם היא אפשר שלעתיד ילך ממנה איסור מום ותהיה מותרת לגבוה, ורק איסור נבילה יאסרה אז לגבוה. והיינו דאפשר שיערב חלב זה בחלב בהמה תמימה, ואז ילך ממנה איסור מום. דהא לא אסרה התורה מום כי אם בעינו לא כשנתערב, דאיברי תמימים שנתערבו באיברי בע"מ יקרבו, כדאיתא פרק שני שעירים (דף ס"ד ע"א) והתוס' לשיטתייהו זבחים (דף ע"ז ע"ב) דמדאורייתא גם לרבנן דר"א יקרבו] מיהו מחמת איסור נבילה היה גם אז אסור לגבוה, דכל איסורי מזבח גם בתערובות אסור דמודה ר"א ברובע ונרבע, ושפיר הוי נבילה מוסיף, ואף דבל"ז אסור חלב זה עכשיו משום מום, הא גם בתמימה אסור עכשיו משום חולין בעזרה. ומ"מ מקרי נבילה מוסיף משום זמן העתיד שילך האיסור של עכשיו, וה"ז נכון: