תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״ע סימן ח׳

ואולם מדברי תוס' פרק ד"א הנ"ל יש לי לדקדק היפוך זה. דשם אחר שהקדימו דכולל אינו חל בקל על חמור הקשו מנבילה דחל על גבוה, וטרחו למצוא חומר בנבילה נגד חומר שבחלב ולפי יסוד הנ"ל היה להו לומר בפשיטות דנבילה חמורה שהרי החמירה התורה בה לאסרה גם לגבוה. ונהי דהתוס' דהכא חולקים ע"כ על התוס' דזבחים. וסוברים דנבילה לא מקרי מוסיף. דאלו מקרי מוסיף לא היה התחלה לקושייתם, דהא מוסיף חל גם בקל על חמור] היינו משום דסוברים סתם שורים לאו לגבי מזבח קיימי ואין נבילה מוסיף בחתיכה זו, אבל מ"מ חמור מקרי כנ"ל, אבל לענ"ד מ"מ אין לזוז מזה היסוד. ויש לי ראיה, דהא לר' יהודה חשוב גיד איסור חמור משום דלבני יעקב נאסר, וכדאיתא ברש"י חולין (דף ק' ע"א ד"ה ומשני אע"ג) הרי דמשום התוס' לגוף מקרי חמור. וכש"כ הוא דהא התם חמור מקרי משום שהיה אסור באיזה זמן הקדום לגוף אחר, אף דעתה אינו אסור ולא יהיה אסור לו עוד בשום פעם, דהא לבני יעקב נאסר ולא לבני נח. מ"מ מקרי חמור [עיין תוס' חולין (דף ק"ב ע"א) ד"ה ור"י] כש"כ נבילה דעד היום אסור לגבוה. דיקרא חומר על ידי זה: