תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״ע סימן י׳

הן דברי תוס' מתמיהים אותי, דלא אדע מאין פשיטא להו סברא זו דנותנים להחתי' דין מוסיף מעכשיו משום התוספת שאפשרי לו לבא בעתיד, ואף דמצאנו כעין זה חולין (דף צ' ע"א) דאמרינן אימר דשמעת לי' לר"י וכו' קדשים דאיסור כרת מי שמעת לי', וכרת דבקדשים אינו עכשיו ולא ודאי שיבא בעתיד, אלא אפשרי שיבא אם יהיה פגול או נותר, [עי' רש"י שם] הרי דנותנים לו עתה דין חומר בשביל האפשר בעתיד, י"ל דהתם לאו משום דאזלינן בתר העתיד. אלא דכבר עכשיו הוא חמור במה דזהו אפשרי לו לבא לידי מדה זו, והאיסור השני א"א לו לבא לידי כך, אבל שיקרא מעתה נוסף בשביל זמן העתיד מנא לן, ואולי זהו טעם סברת התוס' פרק ד"א, דלא מחשבי איסור נבילה מוסיף, וחולקים על סברת התוס' זבחים עוד רגע אדבר, דעדיין אין לבי מתישבת בהישובים הנ"ל על תמיהת אאמ"ו ני', משום דקשיא לי אחריתא, דודאי גם לסברת התוס' דאזלינן בתר העתיד מ"מ זה אינו אלא אם החתי' עלולה ועומדת לכך, וע"כ חולקים התוס' דזבחים על תוס' דפרק ד"א, דסוברים דסתם בהמה לגבי מזבח קיימי, וא"כ בבהמה בע"מ לית כאן מוסיף כלל, דבע"מ הא ודאי לא קיימי לגבי מזבח, וע"כ נסתר בעיני ישוב הראשון גם השלישי, אך ישוב האמצעי שכתבתי יוכל להיות בר קיימא, דאין אנו צריכים לבא למוסיף אלא לחומר ובבעלת מום נמי איכא חומר בנבילה, דלענין חומר אין אנו צריכים לדון על החתיכה כ"א על האיסור כאמור לעיל: