ומה דמוקי הרא"ש שם ההיא דדייתקי במתנת שכ"מ היינו מקמי דנחית שם לכך להך סברא דנאמן לומר תנאי היה וכדכתב הרא"ש בלשון אפשר דנאמן במגו. הרי דלא פסיקא ליה כל כך ומה דמסיק הרא"ש שם בסופו בכוונת דברי הרמב"ם דבמתנת בריא בקנין זכה המקבל. היינו התם דמיירי במסרו ביד שליש דליכא מגו דאי בעי' קניי' ובהכי מיירי ג"כ הגהת ש"ע (ססי' ר"ן עיי"ש). וכיון דבררנו דבקנין בהדיוט דנמצא ברשות נותן דאינו כלום. ה"נ בשטר הקדש שנמצא ברשותו, ומה דפסק בש"ע או"ח (סי' קנ"ד ס"ט) יש מי שאומר דאם נמצא אחר מיתת אדם וכו' י"ל דהתם בכתב עצמו דל"ש ביה כ"כ לומר ספרא אתרמי ליה. אבל לא אם נכתב מאיש אחר כמו בנ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ו סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.