ואף גם אם בנ"ד היה המצווה כותב בעצמו. י"ל דבשכ"מ דנחלש כחו חושש גם על עצמו אולי יחלוש כחו ולא יהיה יכול לאמן ידיו במכתב. ומה"ט אפשר להסביר להסוברים דדייתקי קשורה על ירכו מיירי במקצת נכסיו ובקנין. הא דקתני דייתקי דמשמע בשכ"מ. היינו דמיירי אף בכתב הנותן עצמו דמשום דהוא שכ"מ אף דנותן במתנת בריא. י"ל דהכין עצמו למכור לעת שירצה ולא המתין. דחשש שיחלש כחו מלכתוב] ומצאתי בתשובת מבי"ט (ח"ג סי' צ"ט) פסק להדיא בנמצא כתב אצלו שהקדיש כך וכך דאין מוציאין מיורשים. אלא דלא העיר כלום מדברי הש"ע הנ"ל ומקורו ממהרי"ק:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ו סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.