תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ו סימן ח׳

ומה דהקשה הריב"ש והובא בכ"מ שם מדברי הרמב"ם שם (פ"ח הי"ח) או שקנו מיד הנותן קנה הכל ואינו יכול לחזור לא קשה מידי דשאני התם דהעדים מעידים שקנו בסתם. אבל בנמצא קשורה על ירכו יש לומר דחיישינן דאמר תנו לידי. וכולם משום דחיישינן שמא הכין לו הכתב למסור לכשירצה וכמו בסמפון היוצא מת"י המלוה דאמרינן ספרא אתרמי ליה כדאיתא בבבא מציעא (דף כ') וא"כ אף דמדברי הראשונים נראה דס"ל דדעת הרי"ף דאף דקנו מידו בסתם בעי דמטא לידיה. וכדמוכח מתוך קושיית הריב"ש הנ"ל וכן מבואר בדברי הר"ר נתן שבבעה"ת אולם בער אנכי ולא אדע איך יעלה על דעת לומר כן. הא מבואר בכמה דוכתי דאין אחר קנין כלום. ואינו יכול לחזור רק כל זמן שעסוקין באותו ענין. וגם בשטר אם אמר זכו בשדה וכתבו לו שטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה. ובאמת הרא"ש בתשובה הביא ראיה זו. אבל א"י איך אפשר שימצא חולק בזה. וד' יאיר עיני] ובזה הוי הרי"ף ור"ח יחיד לגבייהו. אבל בנמצא שטר קנין ברשות נותן. דגם לדעת הטור והר"ר נתן הנזכר לעיל לא זכה. דהוי כאומר תנו לידי. יש לומר דאין מוציאין מהיורשין ויכולים לומר קים לן גם הלא הרא"ש בשו"ת כתב שם נמצא ברשות נותן וליכא עדי קנין לפנינו. וטען הנותן דהיה תנאי בדבר דנאמן במגו דאי בעי קליי'. ובסמ"ע (סי' רמ"ג) דטענינן כן ליורשים. וא"כ ההיא דדייתקי קשורה על ירכו מיירי ג"כ במתנת בריא דטענינן ליורשים דהיה תנאי בדבר: