תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ד סימן י״ז

א"כ דברי הרמ"א נכונים, במה דפסק במקדיש מהיום ולאחר ל' דלא קדיש כלל, אף דבלא"ה עכ"פ בהקדש דידן מהני שאלה בחרטה לחוד, מ"מ בזה דהוי כאומר לאחר ל' לא בעי כלל התרה, ולפי"ז חזרה קושייתי למקומה, דמ"מ לבעי חזרה קודם ל', זולת דנסבול הדוחק דהרמ"א מיירי באמת בחזר, וכדכתב א"ד מעכ"ת ני' ולאו מטעמיה, שהוא כתב ע"י חרטה, ולדידי מיירי בחזרה בלא חרטה. אך דחיקא לי טובא, דהא בעי דוקא שיחזור קודם שכלו ל' יום, ואלו שתק עד אחר ל' דחל ההתפסה צריך דוקא שאלה לחכם, וכל כי האי לא הוי לי' להרמ"א למסתם זולת דנימא דבר חדש, דבאמת אף לאחר ל' יכול לחזור בדיבור בעלמא בלא שאלה, דאף דבהקדש בד"ה בעי עכ"פ חזרה, כדמדמי הש"ס בנדרים לקדושי כסף מ"מ י"ל דבהקדש עניים אינו כן, והיינו לפ"מ שכתב הר"ן נדרים להקשות אמאי דאמרינן שם פשיטא הא לכאורה הקדש דמי לנקרע השטר דכלתה דיבוריה, ותירץ דאמסקנא סמיך דאמל"ג חשיב עכ"פ כמו קנין כסף עיי"ש וא"כ י"ל דבהקדש עניים אמירתו אלים רק כמו מעשה קנין לענין דצריך התרה. והיינו דהוי כמו קנין סודר ושטר, משא"כ במתפיס לאחר ל' יום כיון דכלתה דבוריה ובקנין שטר ונקרע כה"ג, דמעצמותו בטל הקנין בלא חזרה קודם ל'. ה"נ בעצמותו בטלה ההתפסת אמירה, וממילא אין כאן נדר, כמו דהוכחנו מההיא דדבר שלב"ל דגם נדר הוי רק מענין ההתפסה, ועדיין פרט זה צ"ע לדינא. דבהקדש עניים לא אמרינן אמל"ג. [אב"ה בענין זה שמעתי ממרן אאמ"ו ני' שנסתפק בהפרת בעל נדרי אשתו, אם אמר שיחול הפרתו לאחר שעה אם מהני, די"ל דלא מהני, כיון דבשעה שיחול, דהיינו לאחר שעה, אז כלתה דבוריה, וכקושית הר"ן גבי הקדש הנ"ל, והביא אאמ"ו ני' ראיה לזה מסוגיא דכתובות (דף ע"ב ע"א) תניא הי' ר"מ אומר כל שיודע באשתו יחזיר ויקניטנה כדי שתדור בפניו, ועי' תוס' שם, ואע"ג דבעי' הוא וכו' אלא מיירי בנדרים שכבר נדרה וכו', וקשה דמ"מ יפר ויאמר כל נדרים שתדור יהיו מופרים אז אחר שתדור אותם. ויחולו אחר נדרה מיד, דאף דעתה א"י להפר שיחולו מיד כיון דעדיין לא נדרה והוי כמו דבר שלב"ל, הא ר"מ הוא מרא דשמעתתא ס"ל דמקנה דבר שלב"ל ויוכל לקדש אשה נכרית שיחולו הקדושין לאחר שתתגייר, ה"נ יהי' יכול להפר שיחול אחר שיבא לעולם, דהיינו אחר שתדור, אע"כ דלא מהני משום דכלתה הדיבור. דמה דבקדושין מהני, היינו בקדושי כסף או בשטר והשטר קיים אחר שתתגייר אבל בנקרע השטר מקודם לא מהני, וכמ"ש תוס' יבמות (דף צ"ב), וה"נ בהפרה דהוי דיבור בעלמא כלתה הדיבור, וכיון שכן ממילא ה"נ אף דבעידן דמיפר כבר נדרה, מ"מ כיון דאומר דיחול אחר שעה לא מהני כמו בק"ס, וכמשוך פרה דלא מהני באומר שיקנה לאחר ל', אולם הקשה הא סוגיא ערוכה נדרים (דף ע' ע"א) כי אמר מופר לכי למחר וכו' עיי"ש, ואפשר דהתם המכוון שאומר דמופר לכי האכילה וההנאה דלמחר, שההפרה הוא מיד לאותו אכילה והנאה דלמחר, ומ"מ מבואר כן בנדרים (דף ע"ב) דא"ל לכי שמענא, עיין בהר"ן שם]: