תו כתב א"ד הגאון בישוב קושייתי הב' הא דסתם הרמ"א כהרשב"א ולא כדין. היינו כיון דהרא"ש והטור והריב"ש ס"ל כרשב"א כמו שכתב בספר ש"מ. נפלאתי על כבודו בתרתי. דהרי כל טורח דהש"מ רק להביא הפוסקים דס"ל דבהקדש עניים לא אמרינן אמל"ג וגם בזה מדברי הטור לא משמע כן מידי. דהרי אדרבא (בסי' רנ"ח ובחוה"מ סי' קכ"ה) כתב בזה אמל"ג. ואף דבתשו' הראנ"ח (ח"א סי' ק"ג) כתב בכוונת הטור יו"ד (סי' רנ"ח) דבצדקה רק מדין נדר ולא מדין מסירתו להדיוט. מדמהני התרה ע"י שאלה עיי"ש. דבריו תמוהים בעיני. דהא אף בהקדש גבוה דכמסורים דמי מהני שאלה. וגם מדברי הרא"ש דדייק שם הש"מ מלשונו ממ"ש (בכלל י"ב) כ"ש אם נדר לעני. הוא דקדוק קלוש נגד דברי הרא"ש המפורשים (בכלל נ"ח סי' ה') וביותר הדקדוק כזה מלישנא דהריב"ש (סי' ק"ס) כנראה דכוונת הש"מ ג"כ ממ"ש וכ"ש בהקדש עניים. וזה בודאי דקדוק קלוש למאוד. דהא דברי הריב"ש בפשוטן וכל שכן בהקדש עניים דלית ביה איסור מעילה. ולזה לדעתי לא מצינו מפורש בדבריהם כהרשב"א:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ד סימן י״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
