ולא רחוק בעיני שזהו דעת הרמב"ם ג"כ אפילו לפי הגרסא שלפנינו. אם מת בתוך שלשים אינה מגורשת. ולא קאי אלעיל, ופסק שם באמר ע"מ שתתן לי ולא קבע זמן חולצת ולא מתייבמת. כתב הה"מ הטעם משום דבעי ביטול וקיום בפועל ויליף כן מאם לא באתי עד יב"ח דלא שרינן עד אחר י"ב חודש שנתקיים בפועל. וכשם שהתם ספק אי לאלתר התירוה או לאחר י"ב חודש. ה"נ ספק. וחולצת ולא מתייבמת. זהו כוונת הה"מ וקשה מאד לומר דהש"ס מספקא ליה בסברא חדשה אי בעי ביטול וקיום בפועל או סגי בכח. ולא פירש לן במאי מספקא, ולא הזכיר סברא זו כלל. אע"כ י"ל בודאי. אי באם לא באתי עד יב"ח הי' כוונתו לפיוסא לה. נמצא כשמת לא מחל תנאו וצריך שיתקיים בפועל. וכל שלא נתקיים בפועל מתייבמת אך אולי היתה כוונתו לצעורא ומשמת מחל התנאי ומשמחל התנאי לא צריך קיום לא בכח ולא בפועל ומותרת לעלמא. ומדמספקינן אנן בדעתיה חולצת ולא מתייבמת וה"נ במאתים זוז אי הי' כוונתו להרווחא ולא מחל התנאי בעי ביטול בפועל. וכיון שמת א"א לבטלו בפועל. ואי כוונתו לצעורה כיון שמת בטל התנאי ולא בעי לא כח ולא פועל. ומספיקא חולצת ולא מתייבמת. והרי לסברא של רבנן קמאי יש ראיה מספיקא דש"ס גבי אי לא באתי מכאן ועד י"ב חודש הנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.