תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ז סימן ט״ו

וכיון שזכינו ליישב דברי רבנן ולסלק מעליהם כל קושיא והראב"ד י"ל ס"ל כסברתם וגם הרמב"ם, ויש ראיה מש"ס. א"כ אחליט אני שזוהי סברתם באמת. וממילא בנדון שלפנינו בין יהי' כוונתו להרווחת בני משפחתו במסחרם. בין לצער אשתו. אם תקיים התנאי ומרויח מקום לבני משפחתו, הרי היא מותרת לשוק בלי חליצה לפי ענ"ד אך כל אלו הדברים נאמרים אם היה לשון התנאי נכתב בשאלה. שבתוך שנה תסע משכונתה ועירה ותדור בעיר אביה שאם תסע לשם ותדור שם יב"ח או תקנה בית שם שהיא בכלל בני העיר שם. הרי נתקיים התנאי והרי זה כריתות. אף על פי שאפשר שאחר כך תחזור לדור במקומה הראשון ותפסיד לבני משפחתו במסחר. מ"מ יש לומר שלא חשש הבעל לזה. מכיון שכבר עברה סיכי ומשכנה. וקבעה דירתה במקום אחר. לא תשוב עוד משם למקומה הראשון. כמ"ש הרמב"ן בחומש גבי בתי ערי חומה עיי"ש, ולפ"ז שפיר הוי כריתות. אבל אם לשון התנאי וכוונתו ע"מ שלא תדור בעיר בני משפחתו. וקיי"ל האומר סתם ע"מ שלא תכנס לבית אביך כוונתו לעולם, וה"נ כוונתו לעולם לא תדור. א"כ אין זה כריתות כלל. ולא נשאלה שאלה על זו. על כן אסתגר בקמייתא. והנראה לעניית דעתי כתבתי: