תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ג סימן ד׳

וביותר מסתפקנא באשה שנשאת בלי שום עדות, ואח"כ בא ע"א שמת בעלה הראשון מכבר די"ל דלא מהני דאף דהאמת סברת דייקא אינו דוקא בתחילת נשואין. אלא על כל רגע ורגע שיושבת תחת בעלה, כמ"ש תוס' ב"ב (דף ל"ב ע"א) ד"ה אנן לענין נישאת עפ"י ב' עדים ואח"כ באו עדים והכחישום, עיי"ש, מ"מ י"ל דבאשה זו דראינו דנשאת בלי שום עדות, ולא הי' לה ע"מ לדייק אתרע חזקה זו לגבה ודלמא גם עתה כשמעיד העד והיא יושבת תחת בעלה יושבת בלי דיוק. וביותר י"ל דל"ש כלל אצלה סברת דייקא, דדוקא התם בתרי ותרי אמרינן כשבאו כת הב' לא הי' לה לישב תחת בעלה וליחוש שמא יבא בעלה ויהי' לה כל חומר, והא טוב לה עתה לצאת מבעלה הב', דבזה אם יבא בעלה הא' לא יהי' לה החומר, כיון דנשאת עפ"י ב' עדים היא כאנוסה, אף למאי דקיי"ל כרבנן דר"ש דגם בנשאת בב' עדים ובא בעלה דתצא מזה ומזה, וא"כ לא תרויח במה דתצא עתה מבעלה הב', מ"מ להך מ"ד בלא"ה נשארה סברת דייקא מיראת החומר אף ע"י ב' עדים בלי הכחשת עדים אחרים, וכמו דמדוקדק בלשון תוס' כתובות (דף כ"ו ע"ב) משא"כ נישאת בלא עדים ואח"כ בא העד, דגם אח"כ ל"ש דייקא ומינסבא במה דיושבת תחת בעלה, דהא לא תרויח מידי בצאתה ממנו, דהא אם יבא בעלה הא' יהי' לה כל חומר על שנשאת להב' בלי עדות, וכיון דליכא דייקא בתחילת נשואין ולא אח"כ י"ל דאין ע"א נאמן (אב"ה פוק ועיין מה שכתב מרן אבא מ"ו ני' בנידון כעין זה להלן בתשובתו שהשיב להחכם רבי מאיר גבאי ני' מן דבור המתחיל עוד יש לדון דבמומר א"נ מת בעלי ובדבורים שאחריו ותתענג נפשך ועדיין לא מצאתי גילוי לדין זה, בפרט במעיד אחר מיתתה דכל עדות רק להכשיר הבן י"ל דינו כמו בעלמא, ואין ע"א נאמן נגד החזקה וגם מקרי דבר שבערוה דאין ע"א נאמן, וכיון דעדות ר"וו נגבה ביום י"ג אייר תקס"ו. ובאותו פעם כבר מתה האשה אם ר' סענדר הנ"ל יש לומר דאין ר' נאמן בעדות להתירו בקהל: