תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ג סימן ה׳

ובאמת אם היו ב' מעידים שר' שלמה אמר ששמע שמת אחיו היה צד גדול להתיר אף דלא הוי עדות מעליא, כיון דהוי עד מפי עד וגם מעידי' שניהם רק מפי ע"א, מ"מ דכמו דבעלמ' יכולין להעיד שנתקבל עדות בב"ד פלוני שזה חייב כך וכך, ולא מקרי עד מפ"ע כיון דמעידין דנגמר עדותו ה"נ י"ל בעדות אשה, כיון שא"צ שיהא העדות דוקא בב"ד תיכף שאמר ר' שלמה שמת אחיו נגמר עדותו, ונעשה מעשה וכאלו נתקבל בב"ד דמי וכמ"ש הר"ן בשו"ת, דאף בלא התירוה ב"ד ונשאת שלא בהתרת בית דין, מכל מקום העד כשנים, ואין ע"א נאמן להכחישו, א"כ במה שב' מעידין שר' שלמה אמר שמת אחיו הוי כמעידים דנתקבל עדות בב"ד שמת בעלה והותרה להנשא, אך בנ"ד דהיה רק עד אחד שמעיד כן מפי ר"ש אפשר דאינו נאמן. גם ביש ב' עדים דמעידין כן בשם ר"ש, י"ל דלא הוי כמעידין שנתקבל עדות בב"ד, די"ל בעדות אשה אף דע"א ועמפ"ע נאמן, מ"מ בעי דוקא שנתקבל עדות בב"ד ובעד מפ"ע מהני כשמעיד הב' בב"ד אבל שלא בב"ד י"ל דלא הוי עדות, ומ"ש הר"ן בנשאת שלא ברשות ב"ד ג"כ אמרינן כיון דנישאת הוי כשנים ואין ע"א נאמן להכחישו לומר לא מת, היינו ג"כ שהעיד העד בב"ד, אלא דהיא לא המתינה עד שהורו ב"ד להנשא, וקדמה ונשאת בלי התרה מב"ד אבל כ"ז שלא העיד בב"ד י"ל דא"נ ומה"ט י"ל דבענין קב"ע נשים בב"ד של ג' כיון דצריכין להעיד בב"ד בעי ג' ככל דבר שצריך ב"ד, וכמו קב"ע דעלמא. ומ"ש בח"מ (ס"ק מ"ה) בארוכה דלא בעי ב"ד של שלשה, דהרי הטעם דהצריכו ג' לקב"ע ולא סגי ב' דהוי כעד מפ"ע ובעגונה דעמפ"ע כשר לא בעי ג', לענ"ד י"ל הא דאמרינן בעלמא דלא סגי בב' דהוי עד מפ"ע, היינו דבלא"ה הי' באפשרי לב' לקבל עדות ויעידו בפני ב"ד של ג' שהועד כן בפניהם ויהי' אז שם עדות, לזה צריכים לטעם דעד מפ"ע וכה"ג בעדות אשה מהני, אבל מ"מ כל שלא הועד בפני ב"ד לא גמר ההיתר, ומ"ש הח"מ ראיה ממה דמבואר בתשו' ב"י בעסק עיגונא דהסכימו כולם לאסור זולת המבי"ט וחד דעמיה, וכתב המבי"ט מאחר שהוא התירה לא תצא מהתירה הראשון, לעניית דעתי זהו אמת, דההוראה זו הוי רק כהוראת איסור והיתר ולא בעי ג', אבל מ"מ בעי ההוראה על ידי קב"ע בג' דצריך שיקבל העדות בפני ג':