ואף דמעכ"ת יפה דחה לדברי הצ"צ, מ"מ נ"ל מטעם אחר יש לדון, דאולי מכח ריעותא דשינה יש לחוש מדאורייתא דלא נשלח הגט זה מבעלה של זו אלא מאחר ששמו כשמו ושמה כשמה והיא בת לוי, ואף דהשליח מעיד שהוא שליח הגט מבעלה של זו, מ"מ י"ל דאינו נאמן, כיון דבגט היוצא מתחת ידו מוכח דלא זהו בעלה, ואף דכפי הוכחת מעכ"ת ני' מוכח דגובים בשטר כזה בתוספת כהן ממשעבדא ולא מצי לדחותו ליב"ש אחר כהן, י"ל דוקא בשטרי דעלמא כיון דבעצמותו אין בו פסול לעז י"ל דלא מקרי ריעותא מכח השינוי ול"ח ליב"ש אחר ואומרי' דבודאי עדים לא דקדקו עליו אם הוא כהן או לא וה"נ להעיטור דלא ס"ל לחששא דלעז יש ללמוד דגם בגט ע"י שליח כשר, דלא הוי ריעותא לחוש דהגט אינו מבעלה של זו, אבל למה דקיי"ל דעכ"פ פסול הגט מדרבנן משום לעז יש לומר דמכח זה הוי ריעותא לחוש מדאורייתא לאחר ששמו כשמו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.