ובאמת לענ"ד יש לחוש בנ"ד לחששא דאורייתא, דאף בשינה שם העיר דידה ושם אביה כתב הרא"ש דפסול מפני הרואים, משמע דהוא רק דרבנן. וכמ"ש המהרח"ש (דף ק"ב ע"ג) מ"מ לדעתי אינו מוכרח די"ל דמכח היסוד דפסול עכ"פ מדרבנן משום לעז, א"כ פסול דהשטר נוגע בו צריכים העדים לדקדק עליו ואכולה מלתא מסהדי, והוי סהדי שקרא, דהיכא דהדין שלא לכתבו מפני פסולו דהשטר בודאי צריכים העדים לדקדק בו ואכולה מלתא מסהדי, והוי סהדי שקרא, ואף דג"ז דרבנן, דהא קיי"ל ע"מ כרתי והוי רק מזויף מתוכו, מכל מקום נ"ל דכ"ז אם הגט נמסר בפנינו מיד הבעל לידה, אבל בנ"ד ע"י שליח יש לומר דלכ"ע אף לדעת העיטור מדאורייתא בטל:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.