וגם אין לנו מעתה סיוע וסעד לדינא מדעתיה דהעיטור די"ל דדוקא העיטור דפשיטא ליה מסברא דאין בו פסול לעז מש"ה לא הוי ריעותא, דאין דרך העדים לדקדק בכך, וכשר ע"י שליח, (וגם בזה יש לפקפק דאולי אין ללמוד זה משטרי דעלמא דהא מצינו לעיל בחששא דשני יב"ש בפ"ק דמציעא, מי פשיט מר איסורא מממונא, אמנם י"ל דדוקא התם דאין אדם מוחזק בממון דאף דבמה דמחזירין השטר מוציאין מהלקוחות. מ"מ עתה דנין על שטר שנמצא דאין אדם מוחזק בו, כמ"ש תוס' להדיא חולין (דף צ"ו ע"א) ומזה קשה לי על תוס' בב"מ שם עליה דההיא מי פשיט מר איסורא מממונא, הא חזינן דבממון אין הולכין אחר הרוב, ובאיסור הולכים, ולא ידעתי, הא מזה מוכח רק דחזקת ממון אלים, אבל בשטר הנמצא דאין אדם מוחזק בו יש לומר דקיל יותר מאיסורא אאב"ה שמעתי מפי אאמ"ו ני' דהי' מגמגם עוד על קושית תוס' הנ"ל הא חזינן דאף אי סימנא לאו דאוריית', ומדאורייתא חיישי' דמתרמי עוד חפץ כזה, מ"מ תיקנו חז"ל להדורי אבידה בסימנים, ואף שט"ח מחזירין בסי', א"כ י"ל ה"נ לענין חשש שני יב"ש אף אי הוי דאורייתא, מ"מ הוי כמו סי' ומחזירין בתקנתא דרבנן משא"כ באיסור) משא"כ עתה דכל גט כזה שבא לפני הב"ד פוסלים משום לעז י"ל דמודה העיטור דמכח זה הוי ריעותא טובא לחוש מדאורייתא דאין הגט מבעלה של זו גם בלא"ה גם להעיטור עצמו י"ל דסבר כפי' הרמב"ן בההיא דאין מעלין משטרות ליוחסין, דמה שחתמו בעדים משום דהוחזק בחזקת כהן, א"כ אין ראיה כלל וי"ל דגם בשטרי דעלמא מכח ריעותא דהוספת כהן אף דאין בו פסול, מכל מקום הוי ריעותא לחוש ליב"ש אחר ומ"ש מעכ"ת לדון כי היכי דהוכיחו תוס' והרא"ש ממ"ד אין מעלין, בדרך אפושי פלוגתא לא מפשינן, ה"נ כיון דמוכח עכ"פ הכי לפירוש תוס' לא מפשינן פלוגתא בין תוס' להרמב"ן לענ"ד אינו מהדומה, דבשלמא בפלוגתא דאמוראי יפה דנו כיון דמ"ד אין מעלין ס"ל ע"כ מסברא פשוטה בלי הכרחי דמה שא"צ לכתוב לא קאי העדים עלה ולא הוי סהדי שקרא ולא מפסל השטר, מה"ת דפליגי עליה אידך מ"ד, וגם אי איתא דפלוגתייהו בגוף השטר בפסולו אמאי העמידו פלוגתתם בדין מעלין משטרות ליוחסין דיוצא מכללא דפיסול השטר והכשירו, משא"כ לדון מדעת תוס' לדעת הרמב"ן בודאי י"ל דגם תוס' לא היו מכריעים כן מסברת דעתם רק מכח ההכרח לפי פירושם. משא"כ לפי פי' דהרמב"ן דליכא הכרח, וגם ל"ש לומר דהי' להם לפלוגי בעיקר דין שטר בפסולו, דהא לא באו כלל למיפלג באיזה דין רק בפירוש הסוגיא וממילא נמצא מזה דלפי' התוס' מוכח מהסוגיא דהשטר כשר ולהרמב"ן ליכא הכרח:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
