תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ז סימן י״א

ונראה דהצ"צ בעצמו הרגיש בזה ע"כ הוסיף לבאר וטובא איכא וכו' וי"ל דאם היינו יודעים בבירור שרצונו לגרש אשתו, אלא דבשגיאה נעשה השינוי שפיר יש להשליח למסור הגט כאשר צוה ליתנו לאשתו שרה, אבל יש לחוש דלא נתכוון לגרש אשתו כלל, ולכך שינה שם אביה, ור"ל כדי שבאמת לא ימצא השליח אשה ששמה שרה בת נתן ולא הי' כוונתו לגרשה ואיך ימסרנו השליח, הא זהו בודאי קשה אם לא הי' כוונתו לגרשה, מה הכריחו לעסק הגרושין וכ"ת דלהכי מביא ראי', וכיוצא בזה מצאתי בהרא"ם וכו' דיש לחוש דכוונתו לקלקלה, ור"ל ע"כ כיון שאולי לא ירגיש השליח בשינוי וימסרנו ותנשא בו ויערער ויקלקלה א"כ כוונת הצ"צ קשה עליו בתרתי, א' איך כתב מכח זה ואיך ישנה השליח למסור הגט וכו' הא אדרבא השליח עושה רצונו במה דנתנו לידה, ואי משום דהחשש דכיון לקלקלה, זה אינו נוגע מפני שבא ליד השליח, כי מיד בכתיבת הגט איכא לחשש זה אפי' במגרש מידו לידה (דבאמת חשש הרא"ם בכתיבת הסופר, ותו דמביא ראיה מן הרא"ם לנידון דידיה זה ראיה לסתור, דע"כ לא חש הרא"ם אלא כדדייק כ"ש נ"ד דהסופר לא כתב שם אבי אשתו אלא מפי הבעל, אבל בנ"ד דשליח מעיד שהוא נאמן כמו דנאמן לומר בפ"נ והוא מעיד שנכתב מכח אחר אין שום ריעותא זו לגבי הבעל שכיון לקלקלה ומהיכי תיתי לחשדו בהכי כמבואר כמה פעמים בתוס' וחד מנהון (דף ב') דבור המתחיל דאתיוה] ואף על דברי הרא"ם יש להקשות, למה לא חששו התוס' בשינה מקום לידה שהעידו נמי שכ' מפי עצמו, ואיך לא חשו שמא מכוון לקלקל, עפ"י ריעותא דשינה, א"ו דלא חשו לזה לחושדו ע"י ריעותא כמו דתלינן השינוי כזה לטעות ולא חשבוהו לריעותא, ולהכי מסתבר לי דהרא"ם מפני דפסק בל"ז כהרא"ש דבשינה שם האב הוי שינוי גמור, כתב זה לסניף בדרך כ"ש אם נכתב מפיו לבדו, אבל בשם מקום הלידה או במה דאנו מדמין אליו אין חילוק לענ"ד בין מגרש ע"י שליח או בעצמו וכמ"ש בנכתב שלא על פיו זהו דעתי העניי', אבל מ"מ לא למעשה שאיני כדאי לחלוק על הצ"צ, וגם ביסוד הדבר שהעליתי לדמות לשינה מקום לידה, אין רצוני לסמוך עלי, רק בהסכמת מעכ"ת הגאון ני', ואם דעתו הגדולה לא יסכים למסור הגט, בטלה דעתי, ואם גם דעתו מסכים, יצטרף לנו עוד גאון אחד מפורסם ידידו הקטן.