אמנם באמת דברי הצ"צ קשים לי טובא תינח אם הי' אמירת הבעל לשליח הולך גט לאשה פלונית בת נתן אבל כיון שאמר לאשתו בת נתן, מה שינה איכא בזה, דשינה מקרי היכא דאפשר לשליח למעבד כדמצוה המשלח והוא אינו עושה באופן זה מקרי שינה, אבל באומר הולך גט זה לאשתי שרה אף אנן ידעינן שהיא אשתו וזולתה אין לו אשה בגבולנו שאין לשום אדם ב' נשים וגם ידעינן שזאת היא אשתו שמה שרה אטו משום דאמר נמי בת נתן והיא בת יצחק אפשר להשליח לקיים מה שצוה, זהו ודאי לא אפשר ומה"ת לא ימסור השליח לאשתו שרה בת יצחק שהיא אשתו באמת כדי לקיים שליחותו כמו דאנו דנין העדים שחתמו בשינה בדבר שא"צ דלא הוי חתמי בשקרא משום דאין דרך לדקדק כן מחוייב השליח לדון בשינה שם אביה שהוא מפני שאין צריך בו רק לקיים שליחותו למסרה לאשתו ששמה שרה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ז סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.