כתבתי על זה להגאון הנ"ל מ"ש מעכ"ת לצדד להקל, ודאי בנ"ד תלוי רק אם נדמהו למקום דירה או למקום לידה, ואין לנו הכרע בדבר, ומ"ש מעכ"ת להוכיח מדברי הרא"ש במ"ש ראיה מכתובות דכיון דא"צ לכתוב לא מסהדי עלה ולא הוי סהדי שקרא, א"כ מוכח דבשטרות אם כתב כהן לאינו כהן דאין השטר מפסל דאל"כ דפסול השטר נוגע בו בודאי צריכים העדים לדקדק בו, והויין סהדי שקרי עכ"ד. טרם הגיעי לסוף מכתבו נפלאתי על כבודו, איך למד גט אשה משטרות דעלמא, דמ"מ י"ל דגט אשה פסול משום לעז, והרא"ש למד רק כי היכי דבשאר שטרות בתוספת כהן לא נפסל משום סהדי שקרי, הכי נמי בגט אשה היכא דליכא משום לעז, כגון בשינה מקום לידה דלא מפסל משום סהדי שקרי, אבל מכל מקום בתוספת כהן, יש לומר דפסול משום לעז:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.