תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ז סימן ט׳

ותו הרי כבר הוכחנו דבמידי דנפסל השטר על ידו אף דהעדים מוכרחים לדקדק שלא לכתבו וא"כ לדבריו בגיטי נשים דנפסל בהוספת כהן, הרי מהראוי לעלות ממנו ליוחסין, ואם כן נהי דבמלת שטרות סתמא אין גט אשה בכלל, מ"מ אמאי שתיק הש"ס לחלק דמגט אשה מעלין ליוחסין, א"ו דאין חילוק, ותו דהג"פ כתב שם, ולענ"ד יראה דכיון דמתוך דברי תוס' והרא"ש משמט דמכשרי אפילו בכתב כהן ואינו, כ"ש דמכשרי בלא כ' כהן למי שהוא כהן, אע"ג די"ל דלא הכשירו רק בשאר שטרות, אבל בגט יש לפסלו משום לעז, מ"מ י"ל דבלא כ' כהן ליכא לעז ויש לסמוך להקל דאם ניתן גט זה שתנשא לכתחילה [ובסי' קל"ט כ' דה"ה אם בא הגט ממדה"י וטורח להשיג גט אחר דנותנים גט זה], וסומכים על המכשירים, עכ"ל, וכן לענ"ד אף די"ל דלא הכשירו תוספת כהן רק בשאר שטרות וכנ"ל, י"ל דדוקא בכתב כהן ואינו דאיכא לעז ודומה יותר למקום דירה מלמקום לידה, דכ"ע יודעים שהוא כהן ע"י קריאתו לבהכ"נ, אבל בשינה לכתוב על אבי המתגרשת י"ל דליכא לעז, דלאו כ"ע ידעי שהיא בת לוי, ולענ"ד יותר חשש לעז בחסר כהן מעצמות המגרש ממה דלעז בהוספת אבי המתגרשת כהן ולוי וכן נראה בספר ג"פ שם (סי' קמ"ט) לחלק בהכי אפילו בשינה עצמות שם אבי המתגרשת, ואף דמביא שם הרא"ש ומהרח"ש דלא חלקו, וכן בתשו' ב"י אין מחלק בכך, מ"מ מביא שם הראנ"ח לחלק בשינה דכתב לוי י"ל דכ"ע מודו לחלק בכך, אחרי דמשמעות תוס' והרא"ש להכשיר בפשוט אף בעצמות המגרש, ומלבד זה הפרש גדול בין שינה בעצמותו כהן ולוי לבין שינה בשם האב דיש לנו סיוע מהעיטור דכתב אם שינה שם אב לא מפסל הגט ועי' בג"פ, מכל זה נראה אחרי דמוסכם בש"ע בחסר בעצמות המגרש שם כהן ולוי להקל בשעת הדחק, מכל שכן בתוספת שם כהן ולוי באבי המתגרשת דיש להכשיר ואולם כ"ז כשקבלה גטה מיד בעלה, אבל בנ"ד דהיה ע"י שלוחו עדיין צ"ע עפ"י דברי הצ"צ (סי' פ"ג) שהרי כ"ז אינו אלא מחמת נטיית דעת דדומה לשינה מקום לידה, והרי הצ"צ כ' שם בטעם הד' אפילו יהבי להו כל טעותייהו דדומה לשם לידה, מ"מ ש"ה דגירשה בעצמו הרי את מגורשת ממני, הרי נתגרשה מבעלה באמת, וידעינן דאשה זו נתגרשה מבעלה אבל בנ"ד דשלח הגט לגרש בת יצחק, ואיך ישנה השליח וימסור הגט ליד האשה בת נתן מה שלא צוה הבעל, ואיכא למיחש דלא נתכוון לגרש אשתו כלל, ולכך שינה שם אביה, והרי אין כאן גירושין לאשתו פלונית בת נתן, ודאי לית מאן דפליג דאין נותנין הגט וכו' כיוצא בזה כתב בתשו' רא"מ וז"ל כ"ש בנידון דידן שהסופר לא כתב שם אבי אשתו אלא מפי הבעל וכו' יש לחוש שמא כיון לקלקל עכ"ל צ"צ, וא"כ מאי מהני לדמויי נידון דידן לשינה מקום לידה אחרי שהוא ע"י שליח: