גם נ"ל דהרי"ף סובר גם כן כהרמ"ה ומתורץ בזה קושי' הרא"ש על הרי"ף דמתרץ על קושי' התוס' דהא דלקמן דאוכל פירא פירות היינו שמכר הפירות ולקח בהן קרקע דכיון דלא אכיל פירא דין הוא דלאכול פירא דפירא דבמקום פירא קיימא אבל הכא דשקיל פירא לא שקיל כפל דהוא פירא דפירא ומקשה הרא"ש ולדידי' נמי הוי ולד לאשה ולא מסתבר כלל כיון דולד דידיה הוא ואי בעי שחיט ואכיל דנהוי הולד דידיה כו' ופי' לפירושו דלדברי הרי"ף היכא דשקיל הפירא אז פירא דפירא לאשה א"כ גם הולד דולד להאשה, ומקשה דלא מסתבר כלל כיון דאי בעי כו' ואם הרי"ף סבר כהרמ"ה דאין רשאי למכור א"כ ה"ה דאין רשאי לשחוט, דברור דכמו שאין רשאי למכור ה"ה דאין רשאי לשחוט א"כ לק"מ עליו ומוכח לראי' מזה דהרי"ף סבר כהרמ"ה, א"כ בודאי יש לומר האשה קים לי כהרמ"ה והרי"ף:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.