גם נלפענ"ד להוכיח כדברי הרמ"ה דלהרמ"ה יש לתרץ קושי' תוס' כתובות דף ע"ט ע"ב דמקשה שם הגמ' כמאן דלא כרבנן ולא כחנני', ומתרץ אפ"ת דברי הכל פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן, ומקשה התוס' ד"ה פירא מהא דהכותב לעולם אוכל פירא פירות והתוס' וכל הפוסקים דוחקים עצמם, דהיינו פירא דאתי מעלמא ולדברי הרמ"ה יש לפרש כך פירא דפירא לא תקינו לי' רבנן דהיינו בענין זה בולד בהמה דיש לאשה גם זכות שהוא אין רשאי למכור ואם היה ייאוש כדי קונה, לא היה מהני יאוש דבעל דזה פשוט דכמו דאין רשאי למכור ה"ה דאין יכול לייאש, דיקנה בזה הגנב, א"כ יש להאשה גם זכות בזה הולד לא תקינו ליה רבנן פירא דפירא ולא לו רק לה כיון דגם לה זכות:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.