תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט׳ סימן ו׳

אמנם זהו נסתר ומדברי עבה"ג הנ"ל, דבנידון דידי' שהי' לכתוב אלקים וכתב אלקיכם דיש תקכה לעשות מהכף מ"ם סתומה, דזהו אינו כמוחק, דאדרבה מעלה בקדושה ונטפל לעיקר השם, והרי מ"מ לפי שעה כשעושה מהכף מ"ם, קודם שונוחק מ"ם האחרונה כתיבת השם אלקיכם והוי כמוחק, א"כ אף אם כאמור דלא כדברינו הנ"ל, אלא דהעבה"ג סובר שאף לגבי עיקר השם היכי דאינו עושה מעשה בגוף האות לא הוי מחיקה, יקשה על המעשה שעושה בגוף האות כ' לעשות ממונו א"ם, דהא נקרא מחיקה, כיון דהכף לא ניתן לקרותו עוד, אע"כ דלא מקרי לא ניתן לקרות, דע"מ נקרא התיבה אלקים, דנראה לעין דהמ"ם האחרונה יתירה וקריאת אלקים במקומו עומד, א"כ ה"נ אף כשתיבה אלקיכם כראה דיש יתר באותיות אחרונות וא"א נקרא אלקי, וביותר י"ל כיון דהה' תלוי למעלה אם אין נקרא התיבה עי"ז מניחים התלוי ותולים לענין אחר וקוראים התיבה אלקיכם, דאין מצרפים התלייה לתיבה, אלא היכא דאפשר לצרפו אבל היכא דע"י הצירוף אין שייכות קריאה להתיבה, אין מצרפין התלייה, א"כ בשעת תליית הה' עדיין נקרא אלקיכם וליכא מחיקה, ואח"כ כשעושים מכף מ"ם נקרא תיכף ע"י צירוף התלייה בשם אלקיכם, והמ"ם האחרונה דנים לאות יתיר, כדצ"ל בההיא דעבה"ג הנ"ל: