והנה לדעת הב"ש אה"ע ססי' קי"ז בהחלט דבחולי נכפה אף שנולד אחר הנשואין יכול לגרשה בע"כ, דבזה לא תיקן ר"ג כלום, וזה ג"כ הסכמת מהר"ם לובלין בשו"ת סי' א', ודעתם דאף לדעת רבינו יואל וראב"י שנסתפקו באיש נכפה אם כופין אותו להוציא, מ"מ מדכתבו הטעם דאשה בכ"ד ניחא לה, משמע דבאשה הוי מום גדול כמו מומין הגדולים שבאיש, מוכה שחין וכדומה, זהו תורף דבריהם, והנה אף בנכפית קודם הנשואין והתכתה עמו מקודם ס"ל להב"ש שם ס"ק כ"א דיכול לגרשה בע"כ דהוי סכנה בדבר, ואף דבזה בודאי לדעת רבינו יואל וראב"י הנ"ל אין לגרשה בע"כ דלדידהו בודאי לא הוי סכנה, וכמ"ש ג"כ הב"ש סי' קנ"ד ס"ט, מ"מ היינו בהתנה בפירוש אף שידע הבעל, מ"מ כיון דלהרבה פוסקים ס"ל דבמומין ששנינו דכופים אותו להוציא אף בהי' לו וידעה האשה כופין עליה, ממילא ה"נ בהיפוך אם נחליט כדעת הב"ש ומוהרמ"ל דנכפה באשה הוי מום גדול כמו אלו מומין גדולים באיש השנויים במשנה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.