תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ד סימן ב׳

נלענ"ד למה דפסקינן בש"ע חוה"מ סי' כ"ח דלפטור מקבלין עדות שלא בפני בע"ד, אף דמהרימ"ט בשו"ת פקפק בזה הובא בש"ך שם, מ"מ פשטא דהש"ע לא משמע כן, ובצירוף שהבע"ד הוא גבר ובקל יוכל לנקום נקמתו מהעד כאשר הלחישו לאזני כמה שיודעים להעיד והם בחזקת סכנה אם יעידו, שיהי' בקל לו לגרש אותם ואת טפם ממדינה זו] גם העדים הם ממרחקים שעקרו דירתם רחוק מכאן והוי בכלל עדים רדופים, לזה סמכתי לקבל עדות מכוונת שהעידו שהיה לה מום זה קודם נשואין, הא' העיד שראה אותה זה משך י"א שנים שנפלה לפני חנות בשוק בענין זה, והא' העיד שהיה דר בביתו של אבי האשה זה שנים הרבה, וראה כשהיתה בתו בת ד' שנים הי' לה כמה פעמים חולי זה, ואח"כ הסתירו אבותיה הענין, וכמה פעמים הי' עוסק באומנו' בביתו ראה בתו נופלת, שאל על ענין החולי והסתירו והשיאו לדבר אחר, פעם בכה ופעם בכה: