תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ח סימן ב׳

מה שכתב לי ר' יהודא צירקא בשם מעכ"ת וז"ל, ווען ער האט דיא שערות דאס מאן קאן תופס בצפרנים זיין, מה טוב, ווען מאן אבער זיהט רבוי שערות אונד זענין ווירקליך קליין, ווייל בייא דיא חליצה איזט שאהן איין שאלה גיוועזין עג מאן דרויף חליצה געבין עכ"ל. נשתוממתי על המראה במ"ש דתפיסה בצפרנים בודאי טוב, הא להדיא אמרינן פרק בא סימן הלכה כדברי כולן להחמיר, וכן פסקו כל הפוסקים דבעי' כדי לכוף ראשן לעיקרן, ולית מאן דפליג בזה אבל למעשה אין אנו עושין מעשה בשיעור הזה כיון דבעי' בדיקת גומות וא"א בקיאין, לזה צריכים עכ"פ שיהי' ארוכים ברוחב אצבע כדאיתא בפירוש סדר חלוצה אות כ"ג בשם הקונטרס ואף בזה השיעור חוכך הב"ח בסי' קנ"ה ומסכים דאין להקל בזה, אלא בישבה עגונה שנים רבות, אבל בלא"ה בעינן דוקא ארוכים למאד כדרך שרגילים באשה גדולה ואיש גדול, ואף דהב"ש (סי' קנ"ה סכ"ח) כתב בשם הט"ז דשיעור דרוחב אצבע זהו כדי שלא יצטרך לבדוק על הגומות, אבל מ"מ מהני לכוף ראשן לעיקרן עם בדיקת גומות, ואף שהטור סי' קנ"ה כתב דאין אנו בקיאין בבדיקת הגומות היינו לענין מיאון לשווי' קטנה אין אנו בקיאין לידע שאין בה גומות בכל הגוף, אבל בהיפוך אנו בקיאין שיש גומות, הנה החילוק טוב ומסתבר, אבל מ"מ הא להדיא כתב בסה"ת במצות חליצה וז"ל, אמנם אומר מורי הקדוש לפי שאין בקיאין להכיר גומות אם יש בו ריבוי שערות סגי, וכן באגודה פ' מצות חליצה כתב וז"ל, ואין אנו בקיאין בגומות ע"כ צריך ריבוי שערות עכ"ל, משמע דצריך לעיכובא בדוקא, א"כ די לסמוך להקל בארכן כרוחב אצבע לא פחות מזה: