ואשר דן עוד הגאב"ד ליסא נ"י באיזה טעמים דאולי לא נתנה כח והרשאה על ההתחייבות הקנס, בודאי לא כ"כ רק לסניף בעלמא דאף אם אפשר כן בשארי קשורי תנאים דאביה הוא המתחייב נדן וכדומה ונכתב כל ההתחייבות על האב, וההרשאה רק על יסוד השידוך שהוא ברצונה, אבל בנ"ד דהיא גרושה וניכר לי מתוך מכתב מעכ"ת נ"י שהיא המתחייבת עצמה בנדן והי' כח והרשאה על קיום השידוך והתחייבות ממון, גם התחייבות קנס בכלל, וכמעט נ"ל בהיפוך דליכא חיוב קנס רק עליה ולא על אביה דהוי כמו אחר הבא בהרשאה ממנה לקשר אותה בשידוכים, וגם מ"ש הגאון הנ"ל דכיון דכתבו שיעשו התנאים געריכטליך הוי כמו ע"מ שתכתבו שטר, זהו גם כן לסניף בעלמא דאין זה בדרך ע"מ אלא מיסודי ההתחייבות שמחייבים עצמם להחזיק הדבר גם געריכטליך, ולזה לענ"ד בנידן דידן שהיא נאמנת בשבועת מאוס עלי ולא מצד פתוי והסתת אחרים ממאנת בו, והדבר הזה כמדומה, צריך דקדוק גדול שהיא בעצמה תעמוד עמו בפני הב"ד, והב"ד יחקרו אותה היטב ולראות אם אין בזה ערמה, ומה טוב אם אפשר לפשר ולא יבואו לכלל שבועה, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.