תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ז סימן ג׳

לענ"ד הקלושה דנ"ד לא מקרי אמתלא מבוררת דאף בקלא ממש כעין קלא דקדושין יש לדון טובא, דהרי הח"מ כתב בשם הב"ח אות א' בטוענת מ"ע שאומרים עליו שהוא רועה זונות, ואין שם מי שיעיד בדבר הזה אלא קול בעלמא הו"ל כאלו לא נתנה אמתלא כלל, והח"מ בסידור השגותיו על הב"ח בענין זה שתק על הפרט הנ"ל, אבל מ"מ י"ל שם אמתלא עליו דמ"ש הב"ח דהוי כלא נתנה אמתלא כלל, היינו למ"ש מקודם דבלא נתנה אמתלא כלל מה דתפסה תפסה מש"ה ביצא קול דינו כמו לא נתנה אמתלא כלל דא"י להוציא אא"כ תפסה אבל למה דקיי"ל דלא מהני תפיסה אא"כ נותנת אמתלא אין דינו שוה, דביצא קול שם אמתלא עליו לענין דמהני תפיסה ואף בקצת קול כמו נ"ד כפי"ע שכתב מעכ"ת נ"י מ"מ מידי אמתלא לא נפיק, דאולי האמת אתה דבלבה ממאנת לדברי הזונה אף דאף אם אינה מאמנת לה, מ"מ כיון דעי"ז נתפרסם לרבים שהזונה אמרה כן גנאי הוא לה לישב עם בעלה זה ובושה מחברותיה, ואם יהיה לה דבר מה עם מי יבוזו לה ונמאס לה להיות לו לאשה אלא דמקרי אמתלא שאינה מבוררת וא"י להוציא מבעלה, ובזה נכונים דברי ידידי הגאון מוה' יעקב נ"י אבד"ק ליסא כיון דבאמתלא שאינה מבוררת באשה מהני תפיסה, ה"נ בנ"ד דהיא תפוסה ועומדת, ורואה אני שהדברים ק"ו, דהתם בתופסת מעות שהיה בעלה מוחזק בהם וגם מדינא אף אם האמת אתה דמאיס עליה הפסידה בלאותיה שאין קיימין, ואף דתפיסה לא מהני ורק מפני תקנת מתיבתא אתינן עלה והיה מקום לומר דהתקנה לא הי' רק באמתלא מבוררת, אבל לא באינה מבוררת דאוקמי אדינא, על אחת כמה וכמה בנ"ד דהיא מוחזקת גמורה במעותיה ומדינא במקום אונס אין עליה חיוב קנס דמהני מה שהיא מוחזקת לפטור עצמה משבועה, ומה שדייק מעכ"ת נ"י דמדברי הגהת מרדכי דהקשה דבכל פעם תמרוד בו ותתפוס בנכסיו, ותירץ דאין זה שמחה לה דיעגן אותה, וזהו ל"ש בנ"ד אין זה ראיה, די"ל דקושיית ההג"מ רק באמתלא שא"מ, היינו שנותנת אמתלא ואומרת שכך וכך הוא, כגון דאמרה ששמעה שהוא רועה זונות ואינה מבררת ששמעה כן, דבזה בכל פעם תוכל לומר כן, אבל כעין נ"ד דמה שאומרת ששמעה זה ידוע אלא דאינה מבוררת שעי"ז נמאס לה, בכה"ג ל"ש דבכל פעם תאמר כן גם י"ל דהקושיא רק על תקנת רבותינו דלא היה להם לעשות תקנה להפסיד להבעל בדבר דכל הנשים יוכלו לעשות כן, וכעין מה דפרכינן פ"ג דב"ב גבי משכנתא דסורא, וכי מתקני רבנן מלתא דאתיא לידי פסידא, גם מדלא הקשה ההג"מ כן על הגמרא דבתפסה בלאותיה קיימת דבכל פעם תאמר כן, והרבה פעמים יהיה כל מה שהכניסה בעין ותתפוס הכל, אלא ודאי דכה"ג דמדינא הוא ליכא קושיא כ"כ, או כיון דמ"מ תופסת רק נכסים שלה מה שהוא בעין לא מקרי כ"כ פסידא דבעל וקושיית הה"גמ רק על תקנת רבותינו דיכולה לתפוס מנכסיו א"כ בנ"ד הוי כמו לענין בלאותיה קיימים מדינא דהש"ס, ומה בכך דבכל פעם תאמר כן, בשביל זה א"א לחייב אותה במה שהיא מוחזקת בשלה, ולא אתי' מכח תקנה רק מדין גמור, ומ"ש מעכ"ת דע"ז נתקשרו בקנס דכל כמה דלא תתן אמתלא מבוררת דתחייב קנס, אינו הכרח, דהקנס באם יהי' נראה להב"ד שיש ערמה ורמאות בדבר, אבל לא בסתם, ובכה"ג דעינינו רואות דיש מקום קפידא לנוח אחרי דיש קצת קול: