תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ו סימן ב׳

ע"ד שאלת רומפכ"ת בעסק עגונה, בעניי לא מצאתי היתר ברור, והעיקר שבעדות הנכרי לפני ר' יודא יש בזה תיוהא הרבה. א) דעת התוס' והרא"ש והר"ן ורי"ו נכ"ג בשם הרמ"ה דמסלפ"ת במלחמה הוי כמו ע"א במלחמה, ובעינן על כל פנים קברתיו, ואף דהוי מסלפ"ת מפי מסלפ"ת, וי"ל דשמא הראשון אמר קברתיו, כבר העלו הראנ"ח סי' ס"ח והמהרי"ט ח"א סי' מ"ח ובח"ב סי' ל"ח דאין להקל עיי"ש, ודבריהם ברורים. ב) דהנכרי הראשון שאמר כן להנכרי השני בהבאת ראפורט הוי כמתכוון להעיד, כיון דצריך להודיע איך ובאיזה אופן והוי כמו שאלו השופט, דכתב הב"ש ס"ק י"ח דכיון דשאלו השופט להעיד הוי כמתכוון להעיד, וכדברי הב"ש נ"ל עיקר דהא ע"כ מוכח משו"ת הר"ן סי' ע"א דס"ל ג"כ דנכרי ששאל לנכרי מקרי מסלפ"ת, [ודעת הב"י בכוונת הר"ן תמוהים אע"כ כהב"ש, וא"כ ה"ה בנ"ד דשר הצבא מוכרח להודיע יום יום מאנשיו מה שמודיעים לו הוי כמכווין להעיד דדוקא בנכרי ששאל לנכרי חושב דאין לו נ"מ רק דרך סיפור דברים, אבל בזה הנ"מ לידע ולהודע לא מקרי מסלפ"ת. ג) העד הב' ג"כ לא מקרי מסלפ"ת כיון דשאל על האשה ואמר שרוצה לומר לה מן בעלה וכמ"ש המהריב"ל בשו"ת ח"ג סי' ב' דדוקא בשואל על אנשי ביתו כההיא דמאן אוכ' ביה חיואה, אבל לא בשואל על האשה, ובפרט שאומר שאמרו לו שיטול שכרו. ד) הנכרי הראשון שהעיד י"ל עוד דלא מקרי מסל"ת, כיון דמספר אנשי הצבא מסורים בידו והוא משגיח עליהם, הוי כמו איהו שייך בגווי' לתרץ עצמו מה שנחסר מאנשיו שלא היה ע"י מיעוט שמירתו והשגחתו: