תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ה סימן ט׳

ומ"ש מעכ"ת ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, דאין לך בושה גדולה מזו שהלכה ועשתה שידוך ביד רמה, לא ידעתי מה בכך, יהיה הבושה גדולה ובצורה, מ"מ א"א לחייב מדין בושת אם אנו דנין דהקנין בטל דהוי רק כמבייש בדברים, ומה שהעתיקו מעכ"ת בשם הט"ז ואין כאן בושת, זהו כתב הט"ז ליישב גם לטעם הב' דהרא"ש, דהוי אסמכתא דהקשה הב"י, דהא בשדוכים ליכא אסמכתא, ע"ז כתב הט"ז דבלא כתיבת התנאים עדיין לא נתפרסם וליכא בושת אבל לטעם הא' מצד דהוי כהתנו, ובתנאי חוזר בשטר ומהקנין א"צ לטעמא דליכא בושת דבלא"ה כיון דהקנין בטל הוי כמו בלא קנין דאינו חייב משום בושת, ולענ"ד הקלושה קשה להוציא נגד דברי הט"ז המפורשים, אף דדברי הב"ח בשו"ת אין מורים כן, זולת ע"י מה שהוסיפו כבודכם באגרת השני שנכתוב מפורש מפוזנא שבמפורש לא רצה החתן בענין אחר רק שתחייב במפורש מיד בקנס, וצריך חקירה מי שיעידו בזה כי השדכנים הם כנוגעים ואף ע"י סילוק, דעת הש"ך בנוגע לא מהני סילוק דהוי תחילתו בפסול, כן נראה לענ"ד: