תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ה סימן ז׳

מ"ש מעלתכם הרמה, כיון דבנ"ד חתמו הבע"ד בעצמם הוי כאומר זכי בשדה פלוני ואכתוב לך שטר דמהני, לענ"ד ביסוד הדין ההוא דמבואר כן בש"ע סי' רמ"ג ס"ט בשם יש מי שאומר צל"ע טובא למעשה, דבגוף הדין לא הבנתי, כיון דקיי"ל דאפילו התחייב א"ע במפורש בקנין לכתוב לו שטר לא מהני דהוי קנין דברים, מה מהני במה שאומר ואכתוב לך שטר, ועיינתי בשיטה מקובצת ב"ב וז"ל, וקשה לי כיון דזכו העדים בשדה זו ללוקח וא"ל שיכתבו השטר היאך חוזר בשטר כלום הלוקח שדה באחריות ובתנאי שיכתבו לו שטר והחזיק הלוקח וקנה מי מצי א"ל בתר הכי לא כתיבנא לך שטר, וחכמי צרפת ז"ל כתבו דכל זמן דלא כתב לו שטר יכול לחזור בו על כתיבת שטר, ומצי מוכר למימר לי' אי ניחא לך בזביני בלא שטרא מוטב, ואי לאו אחזיר מעותיך, וי"מ דבכתיבת השטר נמי מתחייב כשמחזיק הלוקח או מקבל מתנה ע"מ כן והא דאמרינן בשמעתין חוזר בשטר נפרש שלא אמרו לעדים שיחזיקו ע"ד כתיבת השטר אלא דב' דברים צוה להם שיזכו בשדה ושיכתבו לו שטר ויכול לבטל שליחותו ולמנעם שלא יכתבו השטר, מיהו אם אמר ללוקח זכה בשדה זו ואכתוב לך שטר א"י לחזור דלוקח ודאי אדעתא דשטרא אחזיק, ולפי' הא' שכתבנו צ"ע ממ"ש זכו בשדה זו לפלוני ולא נקט אמר לחבירו זכה בשדה זו ואכתוב לך שטר, ושמא רבותא קמ"ל אע"פ שמסר הדבר לעדים וצוה אותם כבר לכתוב ולהחזיקו ע"ד כן אפ"ה אין כותבין, עליות הרר"י עכ"ל, מבואר להדיא דלתוס' דס"ל אפילו החזיקו עדים ע"מ כן יכול לחזור, ה"נ באמר זכה ואכתוב רק לדעת הי"מ עיקר הטעם דהעדים לא החזיקו ע"ד לכתוב השטר, ולדידהו נראה באמת דגם בהתחייב א"ע בקנין לכתוב א"י לחזור, ומזה נראה בעליל, דמ"ש הטור והר"ר יונה חילוק בין זיכה לו ע"י אחר וכו' הכוונה על סיום דברי הרר"י וי"א דאפילו בכתיבת השטר וכו' אבל לפי דבריו הראשונים שכתב אבל לכתוב לו השטר אינו מתחייב בחזקה דהוי קנין דברים, דמשמע דחזקה א"א דמהני לכתיבת השטר, ואף ש מפורש אדעתא דשטרא לא מהני בודאי גם באומר זכה ואכתוב לא מהני, כן נראה לענ"ד ברור, דלא כהפרישה, עכ"פ מבואר דמידי ספיקא דדינא לא נפקא ומספק א"י לכתוב בע"כ: