מ"ש מעכ"ת לצרף דעת הלבוש שחלק על הרמ"א גם בהתנו ודעת הש"י בתשובה סי' ל"ג, והב"ח בתשובה סי' י' שהורו למעשה לחייב בקנס ואף דהסמ"ע סתר דעת הלבוש, מ"מ הגאון בעל עצי ארזים מיישב דברי הלבוש לנכון, עכ"ד, לדעתי הקלושה יפה סתר הסמ"ע לדברי הלבוש כיון דכן מבואר להדיא בשו"ת הרא"ש, ומה דמתרץ בעל עצי ארזים, לא מצאתי קורת רוח מזה, דכל דבריו בהקדם קושיית הב"י ססי' נ' על הרא"ש בתשובה, דהא הרא"ש בעצמו פסק דבקנסות שדוכים ליכא אסמכתא והב"ש תירץ דהתם היה בסתר וליכא בושת, א"כ קושיית הרמ"י דהו"ל להרמ"א לחלק דבגלוי חייב, עכ"ד, ולא ידעתי עד מה, דהא הרא"ש בשו"ת נתן ב' טעמים לפטור, דבתחילה כתב כיון דהקנין הי' בע"מ חוזר בשטר ובקנין, ואח"כ כתב ועוד יש פנים לבטל כל הקנין מטעם אסמכתא, וע"ז העמיד הב"י קושייתו על טעם הב' ומוכרחים אנו לתירוצו של הב"ש הנ"ל אבל הרמ"א פסק לדינו מטעם א' דהרא"ש, והלבוש הקשה על יסוד הדמיון לזכו בשדה ע"מ שתכתבו, וע"ז יפה השיג הסמ"ע ואינו נוגע כלל לדברי הב"י והב"ש, ויפה עשה הרמ"א שלא חילק בין סתר לגלוי, דבכ"ע פטור מטעם הא':
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
