תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ו סימן ב׳

נראה לענ"ד אם נודע שמחלה לאביה השטח"ז דמהני, אף בנזכר בנוסח שטח"ז, גם הותנה שלא יועיל מחילה ופטורים מבתו וכו', מ"מ מהני המחילה וכדאיתא בש"ע חוה"מ סי' ס"ו סק"ג, אח"כ ראיתי דעמד בזה בספר נחלת שבעה, ומה שתירץ דהא קיבל עליו בח"ח ושד"א וכו' אינו מספיק, דאף אם חייב מכח השבועה, כיון דעכ"פ החיוב עצמו פקע ממילא אין על היורשים שום חיוב לקיים שבועת אביהם, וכדאיתא בש"ע חוה"מ סי' ר"ט ס"ד בהג"ה ולזה נ"ל דהמכוון בנוסח הכתובה שלא יועיל שום פטורים, היינו נגד זכות בעלה שיש לו זכות בחוב הזה לאכול הפירות, ומדינא לא מהני מחילתה, ואף דגם בלא כתב כן הדין הכי, מ"מ כותבין כן לשופרא דשטרא, אבל במוחלת אחר מות בעלה, נ"ל דמהני דאף אם היא מתה אח"כ קודם לאביה, מ"מ אין יו"ח שלאחריה נוטלים דהא ע"כ הם לא זכו רק מכחה, דהא ליכא למימר דהוא התחייב לבתו, וגם בכלל ההתחייבות דאם היא תמות תחתיו דמחוייב למפרע ליוצאי חלציו, דהא א"י לחייב עצמו כלל לדבר שלב"ל, כדאיתא פ"א דגיטין בסוגיא דמעמד שלשתן אע"כ דעיקר התחייבות לבתו וממנה זוכים י"ח אחריה, [ובאמת לא הבנתי דאיך כתב הרמ"א חוה"מ סי' רפ"א דכיון דכותבין לי"ח ולא כותבים ליורשים, נוטלים בנים ובנות בשוה, הא מ"מ כיון דאין זוכים רק מכחה איך דבכחו להעביר הנחלה מבנים לבנות, ומצאתי אח"ז דעמד בזה גם בקצות החשן, ומה שנדחק לתרץ דהוי כאלו התנה שאם לא יתן הבן מחלקו לבת יהיה השטר למפרע בטל ומבוטל, אינו מספיק, דא"כ אם ירצה הבן לעשות קנוניא עם אחי אמו יכול לגרע זכות הבת שיאמר אני לא אתן לך, ויהיה באמת השטר בטל, ובאמת קושיא זו קשה בלא דברי הרמ"א הנ"ל אף אם נפרש י"ח היינו באמת יורשים, מ"מ יקשה היאך כותבים בשטח"ז יורשים שמבטלה פלוני, ואם יש לה בנים מבעל אחר, במה יופקע ירושתן מאמם, ובזה אינו מספיק תירוצו דקצות החושן הנ"ל כיון דאין רוצים ליתן להם כלל, יאמרו אנחנו ג"כ יורשי אמנו אנן, ואי דמפרשינן דהתנאי היה אם גם המה רוצים ליטול יהיה השטר בטל למפרע, יאמרו יבטל ויבטל, כי אין מפסידים בזה כלל, ובאמת על קושיית הקצה"ח הנ"ל יש ליישב, דמ"ש הרמ"א דבנים ובנות בכלל ונוטלים בשוה, י"ל דהיינו אם היורשים בוחרים ליתן חצי זכר, בזה נוטלות הבנות ג"כ, דמדין קיום התנאי הוא, יכול להתנות כרצונו, דאם ירצו בניו ליתן לי"ח של בתו בשוה שיעור ח"ז פטורים מהחוב, אבל אם היורשים בוחרים שלא ליתן ח"ז ולפרוע החוב, י"ל דאין הבנות נוטלות כלום, ואף דבנוסח שח"ז נכתב גם מתחילה שאני חייב לבתי או לי"ח, י"ל דבאמת לא מהני לעקור הירושה מבניה ורק לגבי התנאי מהני, אבל קושייתי הנ"ל קמה ונצבה, דאריכות לשון בנוסח שטח"ז בתחילה שאני חייב לבתי או לי"ח שיהיה לה מבעלה פלוני, איך יוכל לסלק בניה שמבעל אחר מלירש אותה, ואם היורשים אינם רוצים ליתן חצי זכר רק לפרוע החוב, ממילא זוכים גם בנים שמבעלה הב' וצ"ע, וממילא מהני מחילתה, אח"כ ראיתי בתשובת שבות יעקב סי' ק"ב שתמה וז"ל ולא ידעתי למה צריכים לכתוב שלא תמחול בלא רשות בעלה, הא קיי"ל בסי' ס"ה דמכנסת שט"ח לבעלה א"י למחול עכ"ל, ומדלא ניחא ליה בפשוטו דכותבים כן שלא תהני מחילתה אף לגבי יו"ח אחרים, ע"כ דפשיטא ליה דבאמת בזה מהני מחילתה: