נשאלתי אחד שהשיא בתו, ונתן שטר ח"ז כנהוג ומת הבעל והניח בת יורשת, והאשה לקחה איש אחר, והי' לה ממנו בנים ומתה האשה, אח"כ מת הזקן והניח נכסים, ויש לו כמה חתנים לוקחי בנותיו, וכולן לקחו שטר ח"ז שלהם, ובאו לפני האפוטרופסים של היתומה מבעל הא' ומבקשים ליקח ג"כ שטח"ז עבורה, והבעל השני שלקח אם היתומה טען שכבר קבלה האם בעד השטר ק"ז שהי' לה, עם בעלה הראשון, כי הזקן נתן לה הסך לנדן, כדי להשיאה לאיש אחר, ע"כ החזירה השטח"ז להזקן, והשטח"ז הנ"ל לעת עתה ליד בעל השני והוא קרוע, לזה הספק לכאורה אם יכולה האם הנ"ל למחול או למכור זכות היתומה, דהא מלשון ומנוסח שטח"ז נשמע ואנו למדים דהיא אינה יכולה למחול בלי ידיעת הבעל, ולאחר מיתת הבעל הבת במקום אביה עומדת, וא"כ א"י האם למכור או למחול בלא ידיעת היתומה, ע"כ יש לספק אם יכולה היא שטח"ז לאביה כדברי בעל השני, עכ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
