תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ב סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אולם כ"ז באם אין הנכסים יותר מכדי כתובתה בצמצום אבל כל שהנכסים פרוטה אחת יותר לכאורה הבע"ח קודם, ואין בני השניה יכולים לטרוף ממנו, דעי"ז חוזר הוא וטורף פרוטה הנשארת, והוי כאלו גבו הם מיתמי כדאמרינן גבי ערב, וכך מבואר בהרמב"ם פי"ט ה"ח מהל' אישות, הי' נשוי ב' נשים וכו' זו שנשבעה בניה יורשים כתובתה תחילה והשאר חולקים אותו בשוה, משמע אף בנשבעה השניה כן, ולא אמרינן כיון דהשניה לקחו בתורת גביה דינם כלוקח ויחזרו בני הראשונה לגבות מהם כמו בבא מלקוחות, אע"כ הטעם כיון דיש שם מותר מן כתובות הראשונה, ואם יגבו הראשונה יחזרו בני השניה לגבות המותר הוי כגובים בני הראשונה מיתמי, וכך ביאר הדברים הגאון פפד"מ נ"י רפ"י דכתובות, אלא במה דכתב שם דמוכח לפ"ז מדברי הרמב"ם אף דהשניים הם בעצמם היורשים ומדידהו גובים, מקרי גביה מנכסי יתומים, ונסתר מזה דעת המהרי"ק, והובא בהגהת ש"ע סי' ק"ח דביתומים ערבים לאביהם גובים מהם ולא אמרינן ערבא בתר יתמי אזיל, כיון דהם בעצמם היורשים עכ"ד:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.