תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ט סימן ה׳

והנה לכאורה הי' נ"ל להביא ראיה לזה דצ"ק מקרי חסר, דלכאורה קשה מה דהובא בהגהת ש"ע סי' קי"ח דעת הרא"ש בשו"ת דלא תקנו תקנת שו"ם בנ"מ, ואיך סתם הרמ"א בפשיטות סי' נ"ב דצ"ק ינוכה, ואמאי אין הבעל חייב בקבורתה לשיטה זו וכקושיית המהרי"ל, וצ"ל דהטעם דהוי חסר, ומיירי באין להבעל ממון בפ"ע, ומשו"ת מיי' הנ"ל אין ראי' בהיפוך, די"ל דבא ליתן טעם אף היכי דאית ליה ממון בפ"ע, אך נ"ל דאין זה הכרח, דלפום רהיטא הי' נראה דקושי' מהרי"ל מעיקרא ליתא, למ"ש תוס' כתובות (דף פ' ע"ב ד"ה או דלמא) וי"ל דלאו דוקא וכו', וא"כ י"ל דזהו רק לס"ד, אבל למה דפשטיה מבריית' דיורשיה יורשי כתובתה חייבים בקבורת' י"ל הטעם דתקני קבורתה רק תחת נדוניא, ולא תחת נ"מ, וכדמשמע להדיא כן בתוס' כתובות (דף נ"ב ע"א ד"ה רצה פודה) דכתבו דפירות ופרקונה אין מצויים כמו כתובה וקבורה, הרי דעיקר תקנת קבורה הי' נגד נדוניא דהוא מצוי דהפוחת לא יפחות מחמישים, וא"כ ממילא מיושב קושיית המהרי"ל, דמשום ירושת נ"מ לא תקנו כלל: