תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ט סימן ו׳

אמנם נראה דאין זה מספיק רק ליישב קושיית מהרי"ל על הרא"ש לשיטתיה דאזיל בשיטת תוס' דהיבם יורש כל נצ"ב, א"כ י"ל דזהו גופא הטעם דהקבורה על היבם, דלא תקנו רק משום נצ"ב, אבל מ"מ למה דפסקינן כשיטת רש"י דבנצ"ב יחלוקו ע"כ הטעם דהיבם חייב בכל הקבורה, דכל שהבעל יורש מקצת רמו חיוב קבורה עליו, א"כ כיון דלס"ד דהש"ס דקאמר א"ד יורשי האב חייבים דירתי נכסים הנכנסים והיוצאים עמה, מוכח הסברא דתקנו ג"כ משום נ"מ, מה"ת לן לומר דלמסקנא נדחה זה, כיון דבלא"ה ע"כ הטעם משום דיורש מקצת רמו חיוב קבורה עליו, א"כ קושיית מהרי"ל במקומו, אמנם י"ל דמ"מ יש ליישב, והיינו די"ל דגם לס"ד עיקרי התקנה שחייבו לבעל לקבור ואף בליתא נכסים משום לא פלוג, היינו נגד כתובתה דהוא נצ"ב, דהוא מצוי ועפ"י הרוב יש נכסים להיורש, מש"ה אף אם לפעמים ליכא לירש חייב משום לא פלוג, ומ"מ זהו דוקא אם כח ירושתו בכולה, מש"ה ס"ל להס"ד דאפשר היכי דמגרעים כחו מירושה בנכסים נ"מ אף דלא תקנו משום נ"מ, מ"מ לא תקנו אלא היכי דהוא יורש בכולה ולא בגרע זכותו בשום דבר, וא"כ מיושב קושיית מהרי"ל דמשום נ"מ לחוד לא אמרינן לגבי' ל"פ, כיון דאינו מלתא דפסיקא, דלאו לכל הנשים יש להם נ"מ, ואפשר גם באיכא נ"מ, מ"מ לגבייהו לא חלקו חיוב קבורה, באופן דליכא ראיה להסברא דקבורה מקרי חסר, אך מ"מ נ"ל עיקר כהח"מ דהקבורה מאמצע, כן נראה לענ"ד לדינא: