והנראה לענ"ד למה דמבואר במ"ל בה' אישות פ"ה ה"ד ד"ה ואם חסר דכל דינא לריכים ג"כ בתנאי על העבר עיי"ש, ויעויין בכתובות (דף ע"ג ע"א) מכדי כל תנאי בני גד מהיכי ילפינן וכו' אפשר לקיומי ע"י שליח לא הוו תנאי, ועיין תוס' שם ובכתובות (דף נ"ו ע"א) דהא דבעי בתנאי דומי' דב"ג וב"ר משום דמדינא לא אתי דיבור ומבטל מעשה, אלא דילפינן מבנ"ג ובנ"ר, מש"ה בעי' דומיא דהתם עיי"ש, לפ"ז מה דהבין דגם בתנאי דלעבר בעי' דיני תנאי, מוכח דמסברא לא הי' מהני גם תנאי דלעבר וצריכים ללמוד מב"ג וב"ר, הרי דמתנה ואמר ע"מ שאין עליך נדרים או מומין דחזינן דקפיד שלא ליקח אשה שיש בה מומין ונדרים, מ"מ מסברא לא מהני רק אם מתנה בכל דיני תנאי, וא"כ ממילא מוכח דכל מק"ט דעלמא היינו דאף בלא התנה אנן סהדי דקפיד והוי כהתנה ומהני מדין תנאי, אבל לולי דלמדנו מב"ג וב"ר דמהני תנאי לא הי' שייכות דינא דמק"ט דלא עדיף ממתנה במפורש, ולפ"ז ניחא דהיכי דלא הוי טעות בקדושין רק בחופה דהיינו דזינתה באירוסין לא הוי מקח טעות דכיון דחופה א"א לקיימו ע"י שליח לא מהני ביה תנאי, ה"נ טעות לא מהני, ולא בטלה קנין החופה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״א סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.