מ"ש מעכ"ת דבנ"ד י"ל דהוי כדינא דהרמ"א בחולנית למות, מלבד דגדולי אחרונים תמהו על פסקא דהרמ"א, גם מאן מפיס דבנ"ד לא הי' ראוי לבעול כלל, גם במה דמחלקים האחרונים בין חופת נדה לפסקא דהרמ"א הנ"ל, דבנדה עושה חופה לבא עליה לכשתטהר, אבל בזה שאין דעתו לכך ועושה החופה רק לירש, א"כ י"ל דוקא בכה"ג, וכמו שדקדק הרמ"א בלשונו כדי שיורישנה, וזהו בחלתה היא וניכר שעושה כן, אבל בנ"ד בחלה הוא ובודאי הי' כוונתו בחופה שחשב שיתרפא ויבא עליה, גם אם הרמ"א כ"כ לענין ירושה דבאמת להוציאה מחזקת' אין ראיה לפסוק כן להוציא מזה כתובה ר', ולזה נראה לענ"ד בנ"ד דכתובתה רק ק':
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.