תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״א סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומ"ש מעכ"ת עוד כיון דבנ"ד לא הי' יחוד אינה נשואה להרמב"ם, דמ"ש הח"מ דלכ"ע לא הוי יחוד חופה כמו שהוכיח הר"ן מהברייתא אעפ"י שיש עדים, דיש לדחות שראו עדים מבחוץ שלא נבעלה, שגג בזה, דהא בברייתא קתני אעפ"י שיש עדים שלא נסתרה, ובודאי זהו צע"ג על הרמב"ם, וחשבתי לומר, דאף דהר"ן נקט בפשיטות דקתני לקמן בברייתא דאין לה אלא מנה, אעפ"י שיש עדים שלא נסתרה, הא באמת בברייתא לא קתני כלום, משיעור דמי כתובה, וכבר כתבנו דלמאן דמתני אברייתא דטעמא דאין להם טענת בתולים דלא הוי מקח טעות, דסובר דלהשביחה אומרים כן, י"ל דבאמת כתובתה ר', אלא דלרבא דאמר זאת אומרת דכנסה וכו', וכן ללישנא דמתני אמתני' גם ר"א ס"ל דטעמא דהברייתא דאין להם ט"ב משום דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה ק', ואזי מוכח דהברייתא ס"ל דכתובתה ק', בזה י"ל דבאמת דהברייתא ס"ל כר"ל דס"ל בכתובות דמסרה האב לשלוחי הבעל כתובתה מאחר ק', ה"נ בהביאה לבית בעלה אף שלא נתייחדה עמו, מ"מ כתובתה מאחר מנה, דלא גרע ממסרה לשלוחי הבעל להביאה לבית בעלה, דג"כ עדיין לא נתייחדה עמו, אבל לדינא דמסקינן שם דוקא לירושתה מהני מסירה כמו חופה אבל לא לר"א, ה"נ חופה בלא יחוד כתובתה מאחר מאתים, וברייתא קתני רק דאין לה ט"ב, ומטעם דלשבחה אומרת כן, וכלישנא דמתני לה אברייתא [וזהו דלא כב"ש בכוונת הרמב"ם] ואולם עדיין קשה לי, הא במתני' קתני בתולה מן הנשואין כתובתה ק', הא נשואה ליכא בלא יחוד, וביחוד בלא"ה אינה בחזקת בתולה עמו ולשם נשואין וכנ"ל, [וגם לפ"ז קשה בהיפוך אכללא דהרמב"ם כל שיש לה ר' יש לה ט"ב, הא משכחת דכנסה ויש עדים שלא נסתרה דכתובתה ר' ואין לה ט"ב,] והנה הב"ח כתב בכוונת הרמב"ם דלא בעי' יחוד, ממ"ש רק שנכנסה עמו במקום צנוע ועם השושבינים, אולם לפ"ז ישאר קושייתינו הנ"ל, היאך כתב הרמב"ם בחופת נדה היא כארוסה וממילא יש לה כתובה מאחר ר', וכן אחיה מטמא לה והא היא ספק נשואה, ובזה אזדא תירוצינו הנ"ל, דמ' נו היא בחשש בעולה, דהא משכחת ביחוד שושבינים:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.