ומיושב בזה מה דקשה לי לכאורה במ"ש הרמב"ם פ"י ה"ב בחופת נדה ונתייחד עמה היא כארוסה עדיין, וא"כ לכאורה כתובתה מאחר ר', דהוא בכלל מה שכתב הרמב"ם בפי"א הנושא בתולה מן האירוסין, והא באמת הוא איבעי' דל"א בחופת נדה, וא"כ היא ספק נשואה, ויהי' לה רק כתובה מנה, וביותר תמוה לי, דהה"מ כתב על פסקא דהרמב"ם פ"י ה"ב דשם איבעי' דלא אפשטא וס"ל לרבינו דה"ה ליורשה ולטמא לה, הא מ"מ אם דנין אותה לארוסה ממילא אחיה כהן מטמא לה, כדין אחותו ארוסה ואמאי הא כיון דאיבעי' דלא איפשטא ניזל הכא לחומרא והכא לחומרא, דהבעל אינו מטמא לה וכן אחיה אינו מטמא לה, ולא הו"ל להרמב"ם לכתוב דהיא כארוסה, ולפי הנ"ל כיון דחופה הוי יחוד אינה בכלל הנושא בתולה מאירוסין, דמאן יימר לן דהיא בתולה, דשמא עבר ובא עליה, ממילא ג"כ אינו מטמא לה דשמא היא בעולה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.