וע"ד הס"ת שהעמודים ביריעות עצמן שוים איזה יריעות נכנסים למטה או למעלה נגד שארי היריעות שיטה אחת או הרבה, בזה העלה הגאון שב יעקב (סי' נ"ז) דיש לסמוך במקום הדחק, בצירוף הסברא דמקום שאין משורטט אין עולה מהמנין וכמאן דליתנהו, אף דהגאב"ד טריר יפה השיב שם, ודחה לסברה זו דהיכן מצינו במקום החלק שבין פרשה לפרשה צריך להיות משורטט, בכה"ג שהיריעות עודפות על יריעות אחרות, יש לסמוך על זה, ובשגם שהגאון פנים מאירות (סי' קע"ט) השיב ג"כ להגאון טריר שיש להכשיר בלי פקפוק דלא מחזי כפתוחה וסתומה, כיון דהעמודים ביריעות עצמן שוים, ולזה היכי דא"א בתיקון, יש לסמוך על הגאונים הנ"ל, אולם אם עמוד אחד שביריעה נכנסת שיטה אחת למטה או למעלה משארי העמודים שביריעה בזו רבו האוסרים, הגאון שב יעקב והגאון פנים מאירות, וכן בתשובת שמש צדקה (חיו"ד סי' נ"ג) ובתשובת משאת משה (סי' כ"ב) ובתשובת מים רבים להגאון מוהר"ר רפאל מדילדולה (סי' נ"ה) כולם העלו לפסול וכן הוא מעיקר הדין:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ה׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
