מ"ש מעכ"ת נ"י נידון תפירת ס"ת סביב לעמודים בקלף. אעתיק לו מה שכתבתי בגליון הש"ע יו"ד (סי' רע"ח ס"ב) ויתפרנו בגידים, כתבתי וז"ל, ממ"ש הרמב"ם (פ"ט הי"ג) וכשתופרים היריעות אין תופרין אלא בגידים וכו' ודבר זה הלכה למשה מסיני, לפיכך אם תפרן שלא בגידים פסול, ובהלכה י"ד גבי מ"ש ותופר העור על העמודים בגידים לא כתב דאם תפרן שלא בגידים פסול, וכן בפ' יו"ד כשמנה דברים הפסולים בס"ת חשב תפר היריעות בלא גידים פסול, מדדייק היריעות משמע דוקא יריעות זה עם זה פסול שלא בגידים, אבל בתפירה שעל העמודים ראוי לכתחילה בגידים אבל לא דפסול, ובאמת ממ"ש הרמ"א ובשעת הדחק וכו' משמע דס"ל דגם בזה תפירת גידים מעכב, אבל באמת במקור הדין בתה"ד מיירי מתפירות יריעות זה לזה במשי, ובכה"ג עמד בזה להקשות דאמאי לא הביא דברי התה"ד אלו גם בפרק א' לענין תפירות יריעות ולפי הנ"ל קשה ביותר די"ל דדברי התה"ד הם רק ביריעות זה לזה ולא בעמודים דאינו מעכב כלל, ואפילו לא תפרן כלל שמונחים בלא תפירה כשר ע"כ לשוני. לזה מדינא מהיות טוב וכו' וראוי לסלק התפירתן ולתפור בגידים, אבל בדיעבד ושעת הדחק אינו פסול:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ה׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.